היי,
עוד כ3 חודשים אני וחברתי אמורים להנשא.
ישבנו לנו על רשימת המוזמנים, ואז המציאות הכתה בנו: בקושי הגענו ל75 איש, וזה כולל חברים ומשפחה ואפילו כמה חברים מהעבודה. שלא נדבר על סטטיסטיקת הברזות.
הגיע הזמן שנודה באמת, אנחנו לא אנשים שנקשרים בקלות, ומצד שני גם לא הישראלים החוצפנים שיעשו טלפונים לאנשים שלא היו איתם בקשר 2-3 שנים רק בשביל להזמין לחתונה.
אפילו החברים שיש לנו, הם לא "החברים הטובים". הם אחלה חבר'ה שכיף לצאת איתם וזה הכל.
כנראה שקיבלנו את זה מההורים, כי גם להם אין את מי להזמין לחתונה שלנו.בכלל. נוסיף את זה שההורים שלי עלו מאמריקה והחברים המעטים שלהם נשארו שם.
אני באמת לא יודע מה לעשות. מבחינתי אני מוכן לוותר על כל העסק (עוד לפני שרשימת המוזמנים הכתה בי). אבל זה חשוב לחברתי כל כך, אני אפילו לא יכול לתאר כמה.
כשאני רק חושב על האירוע הקרב ובא פשוט עולה בי חלחלה. להלן חלק מהמחשבות:
"איזה אירוע מעפן זה יהיה"
"מה יחשבו החבר'ה מהעבודה, אין לי חברים בחיים האמיתיים" (החבר'ה מהעבודה הם לא כאלה קרובים אבל בעבודה עצמה הצוות די מגובש, ופתאום הם יראו בי צד אחר).
"כבר 2 מהצוות בעבודה התחתנו בחתונות של 300 איש, מה לעזאזל יחשבו על האירוע המעפן שלי"
"החברים שכבר יש לנו יבינו כמה אנחנו מעפנים פתאום"
"אני לא רוצה שאשתי לעתיד תפגע, יש סיכוי שיהיו מעטים ברחבת הריקודים והאירוע יגמר מוקדם. וזה יפגע בה. מאוד"
גם אם אני נשמע קצת מתוסבך, אני ממש אשמח לעזרתכם.
מה אני יכול לעשות? היא לא תשתכנע לבטל, וגם אם כן, היא תתחרט על זה כל החיים ואני לא מעוניין בזה.
אולי איזשהו סוג אירוע שיגרום לכמות הקטנה להיראות נורמלי? אני מודע לזה שיש אולמות קטנים אבל אני מדבר על סוג אירוע, לא מקום אירוע.
איזשהי תפנית שתגרום לזה להראות טוב?
כל עצה תתקבל בברכה.
אני יודע שהרבה יגידו לי "תשמח בחלקך" וזה נכון, אבל דיבורים לחוד ורגשות+תחושות לחוד.
אני גם מודע לזה וכבר ראיתי שיש פה באתר אנשים טובי לב שהתנדבו להגיע בשביל לשמח חתן וכלה, אבל זה פשוט יראה לנו מוזר, אבל תודה מראש.
וגם רקדנים וסמויים אחרים זה לא בשבילנו.
תודה רבה לעונים ולתומכים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות