מקנא בחבר הכי טוב שלי בצבא. אני חבר גרוע?

אתחיל מזה שאני משרת בבסיס סגור ויוצא פעם בשבועיים 11/3. אני נראה טוב, מתאמן בחדר הכושר פעמיים-שלוש בשבוע, שם ריח טוב.
יש לנו בבסיס יותר בנות מבנים, וזה מתבטא. אני והוא סוגרים תמיד ביחד שבתות ועם עוד חצי בסיס בערך. יש לנו קשר עם טוב. העניין הוא, שאני מוצא את עצמי מקנא בו הרבה - הוא אמנם די דקיק וגבוה, בניגוד אליי - ממוצע קומה ויותר מסתי, אבל הוא אהוב יותר על האנשים בבסיס ואני רואה את זה וקשה לי. ולא רק מבחינה חברתית, אלא גם מקצועית.
אני מגדיר את עצמי כאדם טוב, לפעמים יותר מדי, חייכן מאוד. עליי להודות שאני חסר ביטחון יותר ממנו, לפעמים גם יותר שקט בשיחות קבוצתיות, ואני גם די ביישן אז בניגוד אליו, אני פחות משתמש במגע עם בנות, מחבק ומרגיש חופשי.
למשל, הוא מתכתב עם ידידות שלנו בווצאפ, הם צוחקים ביחד בהודעות, מדברים במסדרונות.. אני לא מרגיש צורך לעשות את זה. לא מרגיש צורך לשבר כל הזמן בווצאפ. הרי ראיתי אותן היום. וכך הוא קונה אצלן יותר ויותר נקודות כאדם מצחיק, מעניין. ואני, מסתכל מהצד ומקנא.
ניסיתי לשנות את עצמי, באמת. אבל קשה להיות משהו שאתה לא. או לעשות משהו מאולץ ובכוח. אני לא אדם מצחיק במיוחד, אני ביישן ולפעמים נוטים לחשוב שאני סנוב, למרות שממש לא! אני פשוט לא יודע מתי זה נכון לחבק בת או קשה לי לדבר בקבוצה גדולה ולספר משהו שישמע מצחיק .. וכולם אוהבים אותו וכל הזמן כבנוצ רואות אותו הם שמחות וקוראות לו. עכשיו זה לא ששונאים אותי, אבל זה לא ככה. ואנחנו הרי באנו שנינו לבסיס ביחד. התחלנו מאותה נקודה ואנחנו במקומות שונים.

אפילו הייתה לי ידידה שהייתי אהוב עליה יותר ממנו, ואחרי שהם דיברו קצת ביניהם אז ראיתי שהיחס שלה אליי השתנה ועכשיו היא יותר איתו.
יש לו גם קטע כזה, שהוא אוהב להיות במרכז שיחה, במרכז העניינים. אם אני הולך עם עוד כמה אנשים ברגל למקום כלשהו בבסיס, והוא גם איתנו, הולך בצד, הוא יבוא וינסה לדחוף אותי בקטנה הצידה ולהיכנס למרכז העניינים. הוא מסוג האנשים שימכרו חברים תמורת יחס וכבוד וערך חברתי. ככה זה נראה לי לפחות כרגע.

בקיצור, קשה לי איתו. הוא החבר הכי טוב שלי ואני לא יודע מה לעשות. או שבעצם קשה לי עם עצמי ואני סתם מוציא את התסכול עליו. מה אתם חושבים?

אשמח לעצות.
תודה:)