מרגיש חסר ערך ולא יכול לבצע כלום... מרגיש שאני לא אצליח בדברים למרות שאני בפועל הרבה פעמים כן מצליח

אני משתגע מזה,
לא יודע אפילו איפה להתחיל... שורה תחתונה אני תמיד מרגיש שאני אכשל, אני סובל מחרדה, אמנם פיזית אני קר רוח אבל מאד קשה לי לנסות דברים חדשים שהם לא לבד.
מה זה אומר? זה אומר שאין לי בעיה לקחת אתגרים ולנסות דברים מורכבים כל עוד זה לא כולל אינטרקציה... זאת אומרת שאני מפחד אפילו מלעבוד בתור מלצר או ברמן, בטח שבתור איש מכירות או משהו בסגנון (ועבדתי במשהו הרבה יותר מורכב), ואני גם לא מסוגל להתחיל עם בנות שזה ממש מתסכל אותי כי אני בודד בזמן האחרון...
עכשיו אני יודע מה אתם מדמיינים לגביי, ילדון שקט כזה שמפחד מהצל של עצמו ומתבייש להראות מי הוא, עכשיו יש מצב שאני קצת כזה מבפנים, אבל כלפי חוץ כמעט אף פעם אי אפשר לראות את זה, אני יכול להעיד על עצמי שאני הצלחתי בעבודות שעבדתי בהן, יש לי ציון פסיכומטרי מעולה, ואפילו אני בנאדם די כריזמטי כשאני לא בדיכאון טוטאלי, שכבתי עם הרבה בנות (אני לא כזה גאה בזה, לא מתבייש אבל סה"כ זה לא תרם לי בכלום, אני עדיין חסר ביטחון למרות שחשבתי שזה ישתנה), מה שכנראה אומר שכן יש לי אינטיליגנציה חברתית מסויימת, ואני מבין אנשים מעולה.

העניין הוא שאני יודע שיש לי הרבה כשרונות, אני מוכשר גם באינטרקציה וגם באינטיליגנציה (מדודה לפחות) אבל אני ממש לא מרגיש ככה... זאת אומרת שאני ניגש לעשות משהו אני מרגיש שאני לא מסוגל, ובגלל זה גם נמנע מהרבה דברים.
אני מרגיש כמו כדורסלן עם זריקה טובה של קולע,
כמו כדורגלן שלא מוסר למרות שיש לו ראיית משחק מעולה
כמו מוזיקאי מוכשר, שאף פעם לא הציגו בפניו אף כלי נגינה שהיה ילד
חחחחח אתם מבינים למה אני מתכוון
אני פשוט נמנע מדברים שאני רוצה לעשות.
תמיד שאני מכיר מישהי אני לא עושה כלום עד שזה ממש ברור כי אני מפחד,
וכבר נשבר לי הזין מזה כי יותר נפגעתי מזה מאשר הרווחתי מזה (כן כן לפעמים הרווחתי מזה כי בשילוב עם קצת צארם זה כמעט פלוס, אבל זה הורס דברים אמיתיים יותר, כשיש כבר חברות טובה) והאמת שאני ממש מפחד לצאת לעולם האמיתי כזה... לא יודע אני מרגיש שאני מוזר ומגושם ואני לא יכול להסתדר וללמוד לעשות דברים, לא ביום יום אבל בעבודה וכאלה (מיותר לציין שהייתי כישלון בבית ספר והשתמשתי בסמים ואלכוהול מגיל די צעיר, בכלל הייתה לי ילדות קשה, לא במשפחה אבל חברתית, הייתי כמעט תמיד אווטסיידר, למרות שהיו לי חברים שהיו נורמאלים, זה לא שהייתי באיזה קבוצה שונה פשוט הרגשתי שונה),
לפעמים נופלת עליי מרה שחורה כזאת, דווקא אחרי שאני מרגיש הכי גבר והכי יכול לעשות הכל, ואז אני משתתק ולא אגיד נהיה אובדני כי חשוב לי להמשיך את החיים ולעשות דברים, אבל בהרגשה לא רוצה כל כך לעשות כלום... מנסה להשכיח את זה עם אלכוהול ולפעמים מגיע לאיזו מאניה ואז גם עם בחורות... הדיכאון חוזר.
יצא לי להתעלל בבחורות רגשית ושמתי לב לזה רק אחרי שהקשר התנתק או שהיה למישהי מישהו אחר.
בקיצור לא יודע איזו עיצה אתם יכולים לתת לי כי אני לא חושב שאני אלך לפסיכולוג, סתם רציתי לפרוק את זה מעצמי, מעניין אותי אם באמת אפשר להפתר מביטחון עצמי נמוך, כי אני נראה כן בטוח בעצמי ובראש אני גם בטוח בעצמי אבל כאילו ההרגשה שלי התקבעה על הרגשה כזאת של אחד שלא מצליח, כמו בבית ספר...
דיכאונות שנלווים לזה שאני לא מנסה לעשות דברים שאולי אני יכול (דיכאונות לא פשוטים)
גם כן מערכת חינוך חח

תודה:)