שלום לכולם . אז ככה , הסיפור שלי מתחיל עוד לפני שנולדתי.. אני לא הכרתי את אבא שלי מגיל אפס.
כל החיים חייתי עם אמא , היו לא מעט קשיים בגלל זה אבל לבסוף אמא גידלה אותי ואת אחי הגדול על הצד הטוב ביותר .
לפני שלוש שנים החלטתי שאני רוצה לדעת מי הוא אבא שלי ויצאתי לחפש אותו . כמובן שמצאתי .
ישבנו ודיברנו אני ו"אבא" שלי , והוא סיפר לי שהוא מרגיש צורך להיות חלק מהמשפחה שלנו ולעזוב את המשפחה שהוא בנה שם , אבל כל זה בתנאי ואמא שלי תקבל אותו לבית . אני ואחי הגדול שכנענו את אמא לקבל אותו בכל לשון של בקשה כדי להיות "משפחה מאושרת" כמו שהוא הבטיח , ואמא לבסוף הסכימה .
בהתחלה כשהוא עבר לגור איתנו הכל היה מושלם , הוא הראה צורך לפצות על כל השנים האלה שלא עזר לנו ולא ראה אותנו ולא כלום , אבל עם הזמן .. הוא הפסיק לדבר איתנו . הקשר שלו היה רק עם אמא .. הוא לא התקשר אלינו , לא קנה לנו , לא דיבר איתנו ולא כלום. כל הקשר שלו היה עם אמא בלבד . הוא היה מתקשר אלייה , היה מדבר איתה, קונה לה ובעיקר שוכח שיש לו פה ילדים שהוא הזניח שנים .
ככה זה היה בחצי שנה הראשונה . אחרי חצי שנה הוא בחר לחזור למשפחה הקודמת אבל המשיך להיות בקשר עם אמא, והכעס רק הלך וגבר כלפיו .. הוא היה באמצע ושני נשים נלחמות עליו וסובלות שהוא פעם פה ופעם שם , והוא? נהנה מכל העולמות . רוקד על שני חתונות . אחרי זה כשהוא היה מגיע לבית שלי של אמא ושל אחי דיברתי איתו על כל העניין . הסברתי לו שזה לא בסדר ושהוא לא יכול לעשות דבר כזה , כי אנחנו כבר לא ילדים ושכל ברוך השם יש לנו . הוא הסביר שזו תקופה קשה ושצריך לעבור אותה ביחד ולהבין אותו כי הוא נמצא בסיטואציה לא נעימה . עם הזמן הוא גם הודה שהוא לא מצטער על זה שלא ראה אותנו ולא דאג לנו כל השנים בתירוץ של "הכל לטובה" . הקשר שלי עם אמא כבר לא היה אותו קשר ואותו כבר לא יכולתי לראות .. היה לי קשה , זה השפיע עליי מאוד. בשלב מסויים אחרי שראיתי כמה הוא פוגע באמא עם האישה של המשפחה השנייה וכמה אני מרגיש מרומה החלטתי שזה או אני בבית או הוא. הוא היה מגיע לבית רק כשהאשה השנייה הייתה מסלקת אותו כשהם היו רבים . הרגשתי שאנחנו בית מלון ובובה למשחק. רק כשאין לו איפה להיות הוא מגיע אלינו . לאחר שנקבע ביני לבין אמא שהוא לא יבוא יותר לבית ובטח שלא ישן פה הם היו נפגשים בחוץ עם אחי, ורב הפעמים לבד . הוא המשיך לרקוד על שני חתונות והיה חי איתה אבל נפגש עם אמא בתירוץ שהוא לא יכול לחיות איתנו כי אני לא מקבל אותו . ככה הסיפור נמשך שלוש שנים , אולי קצת יותר , ולפני חודש אמא עשתה איתי שיחה שבסופה בחרתי להסכים לזה שהוא שוב יבוא לבית וישן כאן אבל בתנאי שהוא לא חוזר לשם . כי ברגע שהוא יחזור שוב פעם לשם וישחק בנו ? אין לו לאן לחזור. הוא היה אצלנו שבועיים . שבועיים שהוא לא היה מביא כלום , רק מתלונן על דברים שמציקים לו . בסופו של דבר הוא שוב פעם חזר לשם .. עץ עקום - לא מתיישר .. אני לא הופתעתי , אבל עכשיו הוא יודע שאין לו דרך חזרה .
השבוע , הוא שוב פעם רב עם האשה בבית השני שלו וכמובן שהוא רצה לחזור אלינו .. אני לא הסכמתי בשום פנים ואופן , אבל כרגע הוא ישן בחוץ . מה לעשות? להכניס אותו לבית שישן לפחות במקום מסוים או שזה לא מגיע לו בכלל אחרי כל מה שהוא עשה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות