יש לי חברה כבר שנה. היא החברה הראשונה הרצינית שלי וגם הראשונה ששכבתי איתה. אני מאוהב בה קשות והיא בי. אנחנו נהנים ביחד מאד אוהבים אבל יש בעיה מהצד שלי.
לפני הקשר הזה הייתי בתול, הייתי מאד מאד ביישן למרות שאני נראה טוב וזה פשוט לא הגיע. ככה שיצא שפעם ראשונה שכבתי עם מישהי בגיל 23. היא בחורה מאד שמורה ואני סה"כ השני שלה. היא שכבה רק עם מישהו אחד לפני שהיה חבר שלה תקופה מאד ארוכה. אין בי שום כעס עליה ואין לי בכלל זכות לכעוס עליה, היא שכבה עם מי שהיה חבר שלה ובכלל לא הכרנו אז. ידעתי את זה בתחילת הקשר וזה בכלל לא הפריע לי. לאחרונה זה פשוט לא יוצא לי מהראש שהיא שכבה מישהו לפניי, אני יודע שאני נשמע שוביניסט אבל אני ממש לא כזה. אין בי דחף לזיין עכשיו נשים אחרות ואני ממש לא רוצה לבגוד ואין בי את היצר הזה. אני כ"כ אוהב אותה ורוצה להישאר איתה אבל פשוט לא מצליח לעכל את זה שהיא היתה עם אחר ואני לא. עכשיו, אפילו שרשמתי אני לא, זה לא אומר שעכשיו אני רוצה להיות עם אחרת אני פשוט מתחרט לפני זה שלא הייתי עם מישהי או שהיא היתה הראשונה שלי. היא מכוונת מאד גבוה, אפילו לחתונה, ואני מפחד שהבעיות האלה יצוצו בעתיד. אני יכול לראות אותה כאשתי אבל לא יודע מה לעשות עם המחשבות האלה, ממש רע לי, אין לי חשק לכלום. אני לא מסוגל בכלל לחשוב על מצב שאני אומר לה כזה דבר, גם אם היא היתה מאשרת לי לזיין מהצד בחיים לא הייתי עושה את זה, פשוט כואב לי שהיא הראשונה שלי ואני לא שלה. חשבתי להגיד להיפרד ולחיות עם הכאב, אבל אני פשוט לא מסוגל להכאיב לה ולא מסוגל להיפרד ממנה, אני כל כך אוהב אותה והיא אותי. מספיק שלפני זה הייתי עם בחורה או שתיים והייתי היום הבחור הכי שלם בעולם. היא עושה אותי כל כך שמח ועושה לי כל כך טוב אבל עדין אני מוטרד. מה לעשות עם המחשבות? ללכת לפסיכולוג? פסיכיאטר? להיפרד ממנה? אני לא רוצה לעשות לה רע עם כל זה, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות