מה אני בעצם רוצה מהאקס המיתולוגי?

כשהיתי בת 15 וחצי , הכרתי בחור .
הבחור הכי מדהים עליי אדמות , התאהבתי בו במיידית .. אני לא יודעת איך להסביר את זה , פשוט אהבתי אותו מהרגע שראיתי אותו . רציתי להיות תמיד בכל רגע .. למדנו ביחד בפנימיה , אז ככה זה באמת היה .. אותו בחור הפך להיות כל עולמי , הקשר שלנו נמשך 4 שנים ..
זאת היתה אהבה בלתי ניתנת להסבר , פשוט אהבת חיי, היתי בטוחה שאני יתחתן איתו, עברתי איתו הכל מהכל , מהרגע הכי שמח עד הרגע הכי עצוב, היינו החברים הכי טובים , ממש נשמות שמשלימות אחד את השני .. הקשר הזה זה היה הכוח שלי , הוא היה הבית שלי הכל בשבילי .. הוא אהב אותי כל כך ואני אותו .. הינו הראשונים אחד של השני , בהכל. אבל הינו ילדים .. ועשינו טעויות של ילדים לאורך הדרך .. סיימנו בית ספר התגייסנו.. הוא התגייס שנה לפני , לוחם דגול שלי .. גבר חזק שלי.. זאת היתה תקופה קשה נורא אבל אני חיכיתי והיתי מחכה גם יותר , היתי מוכנה לחכות לנצח.. אבל משהו התחיל לקרות לקשר שלנו , אבל עדייו שרדנו .. כשאני התגייסתי .. זה הפך להיות עוד יותר קשה .. גם אני התגייסתי להיות לוחמת . הינו בטוחים שהקשר שלנו יחזיק מעמד הכל עברנו כל כך הרבה רגעים הרבה יותר קשים מאלה . אבל בכל זאת משהו קרה לנו , היו רבים מלא, מתקרבים מתרחקים , מתעסקים בדברים אחרים , מעלים זכרונות רעים מהעבר, כועסים על טעיות של פעם , סבלתי נורא בתקופה הזאת. הינו כל כך מגעילים אחד לשני , אבל עדיין תמיד שהינו צריכים כתף או עזרה הינו נעמדים אחד בשביל השני בשניה. בשלב מסויים כבר לא יכלתי שיגע בי , זה שבר אותי , כי זה הבחור שאני הכי אוהבת בעולם לא ידעתי מה קורה לנו איך איך זה יכול לקרות לנו דווקא .. אבל הרגשתי שזה פשוט נגמר . הוא היה כל כך אדיש , הוא בחיים לא האמין שאני יפרד ממנו והוא לעולם לא היה נפרד ממני.
אבל אני היתי צריכה אהבה ובמשך חצי שנה שלמה רק ספגתי ריבים וחרא מהקשר שלנו .. ולא היתי מסוגלת יותר הרגשתי חנוקה הרגשתי רע , אז פשוט נפרדתי ממנו.
שנינו היו מרוסקים אבל לא היה לי ספק שאני עושה את הדבר הנכון ועם כל הכאב שבדבר , החלטתי שאני עוברת הלאה . שלא מגיע לשנינו , שמגיע לנו יותר טוב .
הוא היה בשוק טוטאלי , וגם אני . הינו כל כך מבולבלים ..
חודשיים לא הינו ביחד לא דברנו לא כלום (אני מחסירה המון פרטים כי בכל זאת זה סיפור שנמשך על גבי 4 שנים .. אי אפשר באמת לפרט הכל ) .
בזמן שלא היתי בקשר איתו , היה לי נורא קשה, הגעגועים ריסקו לי תלב, אבל ידעתי שזה געגוע להרגל . לא לקשר עצמו , הקשר עצמו היה נוראי לקראת הסוף.. ותאמינו לי ניסינו המון לתקן ..
הכרתי מישהו . מדהים . הבחור הכי יפה שהכרתי . מכל הבחינות מבפנים ומבחוץ. החלום של כל אישה פשוט ככה . הכרנו עוד ממזמן .. אבל לא קרה כלום כי אז עוד היתי עם האקס שלי .. ופגשתי אותו איזה יום אחד בשטחים בצבא .. שירתנו באותה גזרה.
ומאז חידשנו קשר.. הבחור המדהים הזה , הוא פשוט מתנה .
רגיש אוהב , אחראי , גבר אמיתי , והוא כל כך אוהב אותי , ואת האמת ? גם אני אותו.
נורא אוהבת אותו , הוא מקסים אותי כל פעם מחדש ... בחור לחתונה פשוט ככה.
אני יוצאת איתו כבר חודש וחצי וחייבת לומר , שזה מדהים . הבחור מדהים אין לי מילה יותר טובה לתאר אותו.
אבל יש בי משהו .. שעדיין לא שכח לגמרי את האקס שלי .. לפני יומים היה התאריך שלנו לעוד חודש שעובר :(.. וזה היכה כל כך חזק בלב שלי.. אני חושבת עליו כל כך הרבה בשבועיים האחרונים .. שולחת לו הודעות (הוא לא עונה לי , פעם אחרונה שדברנו הוא אמר לי שקשה לו לדבר איתי בלי שנהיה ביחד אז שאני יחזיר לו תשובה אם אני רוצה אותו או לא , ואני אמרתי לו שאני יוצאת עם מישהו ושאני לא יחזור אליו לעולם ) , הוא לא עונה לי לא מדבר איתי לא כלום , אני מבינה אותו אבל אלוהים !!! אני יודעת שאני מפגרת ! מה אני בכלל רוצה מה ? למה אני מתקשרת למה אני שולחת הודעות מה אני רוצה בכלל ? אני בחיים לא יחזור אליו אני הרי יודעת את זה .. אני גם לא אוהבת אותו .. לא מדמינת אותנו שוכבים או מתנשקים . אני באמת אוהבת את החבר החדש שלי , ואני לא יפרד ממנו לעולם אבל אלוהים למה אני כל כך אובססיבית ?! איך נפטרים מזה איך אני נשבעת שאני לא רוצה לעשות את זה זה יותר חזק ממני ... אני יודעת שלא מגיע לחבר המדהים שלי שאני יעשה את זה ואני מבטיחה להם שלעולם אני לא יבגוד בו . אני סתם שולחת הודעות מטומטמות .. היתה פעם אחת שהאקס שלי הציע לי להפגש ולדבר עלינו. ורק המחשבה שיכולה לקרות בפגישה הזאת משהו , לא הלכתי אליה כי פשוט לא מגיע לבחור שלי שאני יעשה לו דבר כזה. אבל שמישהו יסביר לי איך אני מעיפה אותו מהחיים שלי לגמרי ? אני באמת רוצה לשכוח אותו לעיף אותו מהראש שלי איך איך אני עושה את זה שמישהו יעזור לי בבקשה :<