שלום לכולם, ותודה על הזמן שאתם משקיעים בי.
אני בן 27. למעשה, עוד מס' חודשים כבר 28.
אני עדיין גר עם ההורים. זה נורא מציק לי ואני מנסה לחפש דירה אבל זה ממש קשה.
אולי הדרישות שלי גבוהות מדיי? אולי אני לא מחפש נכון ומצפה שהדירה תהיה מושלמת, על כל תכולתה?
בלי כל קשר, אני גם הומו. זה נושא מאוד קשה אצלי. כמעט אף אחד לא יודע ואין לי ניסיון עם גברים. כבר הרבה פעמים חשבתי לסיים עם הכל וזהו.
הדבר היחיד שעוד איכשהו מצליח אצלי, זו העבודה. אבל גם שם יש ימים שאני ממש לא מרגיש ללכת בחשק.
חשבתי לראות את רופאת המשפחה ולקבל הפנייה לפסיכולוג. אני מרגיש דיכאון עמוק וזה ממש מקשה עליי, אבל אני לא חושב שכדורים הם פיתרון עבורי. יש ימים שאני מרגיש מרומם ושמח ואחרים שאין לי חשק לצאת. למרות שלעולם לא ויתרתי על יום עבודה בגלל דיכאון או הרגשה רעה.
זה משפיע עליי ברמות קיצוניות. אני עייף, טרוד וגם 'מעירים' לי בנושא בעבודה.
החוג החברתי שלי ממש עלוב ומוגבל. ולהתראות עם אנשים נרשמת אצלי יותר כמטלה, מאשר ביקור חברתי - וזה ממש ממש מגעיל מצידי. אני מרגיש שאף אחד לא מבין אותי ולא משנה כמה אסביר ואפרט, לעולם לא אצליח לעשות את זה נכון.
ההורים גם לוחצים. 'מתי תתחתן' וכו'.. ובכלל, בבית, יש קצת צעקות וזה לא עוזר.
אני ממש מיואש, עצוב ומפחד לקחת כל צעד.
ועוד יותר כואב לי שאני בן 28, אבל מתנהג כמו בן 14.
זה פשוט לא נגמר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025