המציאות היא שאהבה בנינו כבתה כבר מזמן. אין משיכה אליה, אני חי איתה כמו שותף לבית.
יש לנו ילדים, יש מעט מאוד מכרים משותפים, אך יש חיים שלמים שעברנו יחד, זכרונות שצברנו. רגעים קשים והיו גם יפים.
אבל אני מרגיש כבר זמן רב שהכל נגמר. אני באמת לא רואה אותנו עוד יחד. וכן, יש אישה אחרת בחיי שאני אוהב מאוד ושוקל לעזוב הכל למענה.
אך יש בי החשש הזה מהלא נודע,
איך עושים את זה, איך אני יושב ואומר לאישתי שאמי רוצה לפרק את הכל, שאני לא נמשך אליה עוד, שאין בי עוד אהבה אליה אלא רק אמפתיה כאישה המגדלת את ילדיי.
איך אני ניגש לגירושים, ומתעלם מהמחשבה שכל המוכר לי עד כה בעשור של נישואים, הולך להשתנות מקצה לקצה. שאת הילדים אראה לפרקים, שלא אהיה עוד חלק מחייהם. שהמשפחה שלה שהפכה עם השנים למשפחתי, תחדל להיות ככזו, ומשפחתי שאהבה אותה ונקשרה אליה, לא תראה אותה עוד.
ומנגד, להכנס אל משפחה חדשה ולא מוכרת.
ועוד רבות המחשבות על כך. וההחלטה על הצעד היא קשה מנשוא.
קיבלתי החלטה בליבי, אני רוצה להתגרש, אבל לא יודע איך לגשת לזה. מה עושים מכאן ואילך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025