רבתי עם אמא שלי אנחנו גרות ביחד ומשתלם לי כי גרה ליד עבודה. כשגרתי בתא היה לי טוב הרגשתי עצמאית אבל פחות משתלם לי כי זה נסיעות בבוקר וכספים על שכירות- לשכוח מלחסוך בצד משהו. אם אעבור זה רק לתא. רבנו על שטות בעיקר זה התערבות בחיי. ככה כנראה שגרים עם הורים. אני לא מעריכה את הדאגה אני רואה זאת כפלישה לחיי. ואני חיה את חיי בתקווה למצוא בהם שמחה. צריכה תמיכה ולא מקבלת אותה מספיק למרות שהסברתי כמה פעמים כאילו לא ברור וזה הרי מאוד ברור. לא אוהבת את הביקורת וזה לא מחזק אלא להיפך. מתי אתחתן ולמה אני לא כמו החברות שלי שהתחתנו וכבר אמהות בחודש חודשיים האחרונים. יש לי את הקצב שלי אני אמצא את הבחור כלבבי ולא יעזור שיגידו לי נו מתי? זה מתסכל. אני מנסה להגיע לחופש במחשבות שום דבר לא ממש משתנה בחיי לטובה אבל כן תקופה של מלא שינויים ויש לי קשי הסתגלות, כנראה טמפרמנט לא הכי קל ואני נאלצת לקבל זאת. מה שקורה זה שאני לא מדברת איתה אני כועסת ברמות תהומיות. שמתי אותה כאויבת. זה ילדותי אני יודעת. ואני כבר לא ככ ילדה. מה עושים לא בא לי לסלוח אני תבצרת בעמדתי כי זו לא פעם ראשונה שיש לי כעס כזה אליה או ריב כזה שההתערות בחיי היא ממשית ומאיימת על הפרטיות שלי ושלא לומר אוטונומיה כי זה ממש מרגיש לי כמו משטר- צריך לעשות תואר ועבודה ולמצוא בחור להתחתן להוליד ילדים. אני לא חושבת שאני מתמרדת אלא רוצה לעשות זאת בדרכי בזמן שלי כמו שכולם עושים, אז מה אם לוקח לי זמן להתבשל? בסופו של דבר אני אוכלת מה שבישלתי. מה אתם מציעים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025