איך להחזיר את שמחת החיים שהייתה לי?

היי , רציתי להתעייץ על נושא מסויים שממש הורס לי תחיים
אני מקווה שתעזרו לי כי לי כבר אין מושג מה לעשות
פעם היה לי כ"כ כייף לחיות הייתה לי שמחת חיים והיום אין לי בכלל וכולם אומרים לי את זה ואני יודעת את זה . כבר אין לי ביטחון בכלל .
וכול שיר שאני שומעת מפעם מזכיר לי תקופה כייפית מה שהיום שום שיר לא מזכיר לי
הכול התחיל לפני שנתיים שעוד הכול היה מעולה עליתי לתיכון בכייף ועם השמחת חיים שתמיד הייתה לי ופשוט הייתי אני והייתי הכי מאושרת שיש
ואז שמו אותי בכיתה שרק חברה אחת הייתה לי שם והיה סבבה עד שהיא עברה כיתה
ונשארתי לבד אבל עדיין היה לי מושלם כי כול החברות שלי היו איתי בבית ספר והכול היה מעולה אבל אני החלטתי שאני רוצה לעבור בית ספר - זאת הייתה ההחלטה הכי נוראית שיכלתי לקבל
אם חשבתי שאז היה גרוע לא הייתי מצפה למה שעומד לקרות לי
אז עברתי לבית ספר אחר קצת רחוק אבל ישר התחברתי עם כולם והיה נחמד עד ש ... חברה ממש טובה שהייתה לי אז הפסיקה לדבר איתי פתאום והיא הייתה ממש חשובה לי כי כשעברתי ידעתי שיש לי אותה אבל אז כבר היא לא הייתה יותר והתחלתי להתגעגע לבית ספר הקודם שהייתי בו למרות שהיה לי נחמד שוב הרסתי לעצמי ..
ואז החלטתי שאני רוצה לעבור לבית ספר יותר קרוב שלומדים עצמי - וזאת הייתה אחת הטעויות
הגעתי והתחלתי להיות לבד מה שהכי לא מתאים לי כי אני תמיד צריכה חברה
באתי לשם לבד למדתי לבד חזרתי לבד ( כי זה היה אקסטרני ) ואחרכך בבית הייתי שוב לבד כי כול החברות כבר המשיכו בחיים שלהם
זה היה יכול להיות הדבר הכי נוראי שיכול לקרות למישהו ( וזה היה ) אבל משהו אחד הציל את המצב - חברה אחת שהייתה איתי בקשר אז והיא ממש הצילה אותי ופשוט היה לי כ"כ כייף כי לפחות היה לי אותה והייתי איתה כול השנה ולפעמים גם עם ידיד שלנו
אבל בכול זאת היה לי נורא ( בלי זה היה עוד יותר נורא ) כי לא רק שכול השאר ניתקו קשר גם חלק התחילו ממש לריב איתי וכבר לא היה לי את הכוח והביטחון לעמוד מולם מה שפעם היה לי מה שהתקופה הזאת לקחה לי
כבר לא היה לי כוח אליהם שפשוט איבדתי כמעט את כולן
כבר לא יכלתי ללכת ברחוב לבד הרגשתי נורא הרגשתי שאני לבד בעולם מה שבחיים לא הרגשתי
אבל אז לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שאני לא מוותרת ואני אחזור לבית ספר שתמיד הייתי בו מה שכולם לא האמינו שאני אצליח
אחרי כמה פעמים שאמרו לי לא אני בכול זאת התעקשתי לחזור כי באמת שכבר לא יכלתי ועשיתי כול מה שיכלתי ובסוף הצלחתי לחזור וכולם היו בשוק
השגתי את מה שחלמתי עליו כבר שנתיים בזכות הכוח רצון שלי והמשפטים החיובים שאמרתי והשיכנועים והשיפור ציונים והכול ..
אבל זה כבר לא היה כמו בכיתה י' בכלל לא כולם כבר המשיכו בחיים שלהם ואני כבר לא הייתי קשורה אליהם כמו פעם
אין לי כבר שימחת חיים ולא כלום באלי פשוט לחזור לכייף הזה שהיה לי ואפחד לא מבין למה אני כ"כ עצובה כול הזמן
החברה הזאת שהייתה איתי בתקופה הקשה עכשיו ההורים שלה לא כ"כ מרשים לה להיפגש איתי כי הם רוצים שהיא תקבל ציונים טובים ולא תיפגש עם חברות ואני כ"כ עצובה בגלל זה כי היא בעצם החברה היחידה שעוד יש לי וממש משעמם לי ועצוב לי בלעדיה
כול השאר מבחינתי מכרות ולא יותר מזה כי חברות ( מה שפעם היה לי מלא ) זה כאלה שמדברות איתך מלא ואיתך כול הזמן לא כאלה שרק אומרות שלום ובכלל לא שולחות הודעות ואני אמרתי להן אתזה והן אמרו לי שאני ממש לא צודקת והן חברות שלי אבל אני יודעת שהן לא
יש לי רק חברה אחת עכשיו לא משנה מה הן יגידו כי זאת האמת
וגם אותה אני לא יכולה לפגוש
עברתי תקופה נוראית אבל למרות שכבר עברתי אותה נשאר לי העצב ממנה ולמרות שאני מרגישה שכן למדתי ממנה דברים כמו להעריך את מה שיש לי , שחברות זה הכי חשוב , שאני חזקה ושאם כוח רצון אפשר להשיג הכול - גם איבדתי הרבה דברים כמו את השימחת חיים הזאת שהייתה לי שכולם היו רוצים כזאת ואני כ"כ מקנא לא במישו אחר בעצמייי של פעם שהכול היה לי טוב ומושלם אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות יותר תתנו לי עצות אני אשמח לכול עצה כי באמת שלא כייף לי במצב הזה ואני לא יודעת איך לשנות אותו וכולם אומרים לי שהוא ישתנה בסוף כי אני עדיין בתקופה הרעה והיא תכף תסתיים כי כבר הגעתי לבית ספר שרציתי כ"כ אני באמת מקווה שהיא תיגמר אבל איך להחזיר את השימחת חיים שהייתה לי ? מה לעשות ? תודה למי שעוזר ♥ וסורי על החפירה למי שקרא את כול זה ..