אני עצלנית מאוד, ודחיינית אפילו עוד יותר!!
תנו לי רק כל היום להשתקע בספה מול הטלוויזיה ולאכול (אני לא שמנה למרות שזה מה שמשתמע). אני דוחה את הלימודים ואת החובות עד לרגע האחרון ואז אני נכנסת ללחץ מטורף ובוכה ומצטערת שלא ביצעתי כבר את כל המטלות... וככה זה כל פעם, מן גלגל כזה, כאילו שאני אך פעם לא לומדת מטעויות... קשה לי מאוד לקבל מרות ואת האמא החופרת שלי שאומרת לי לקום מהספה.
השנה יש לי בגרויות ואני מאוד רוצה להצליח, אבל אני מרגישה שאני לא רוצה מספיק. אני יודעת שאני צריכה בזה הרגע לקום ולעבוד קשה בשביל להצליח, אבל בתאוריה זה הרבה יותר קל מאשר באמת ללכת ולעשות את זה.
הייתה לי שנה אחת שהייתי ממש מורעלת (כיתה ט׳ לפני שנתיים) קיבלתי הצטיינות יתרה כשהציון הכי נמוך שלי היה 85 במתמטיקה, ועכשיו במקום להישאר ב5 ירדתי ל4 יחידות בגלל העצלנות וחוסר ההשקעה שלי. אני מרגישה כאילו בזבזתי את כל הכוחות שלי על כיתה ט׳ ושאין לי כוח יותר. בנוסף, אני לא מרגישה שהיה לי בכלל חופש... שנה שעברה הייתה מלחמה, והשנה התארחה אצלנו בת דודה שלי (שהיא בגילי אבל מתנהגת הרבה פחות), היא התארחה לכל הקיץ ואני מרגישה שנחנקתי ושלא היה לי חופש כי הייתי צריכה לסחוב אותה לכך מקום, ולעשות ויתורים במקרים מסוימים ואני בכלל לא אוהבת אותה!
אני מרגישה שאני צריכה חופשה כדי לצבור כוחות..
מה לעשות? איך להתגבר על העצלנות המטורפת הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025