היי לכולם,
כמו שכתבתי בכותרת, אני חולה במחלה כרונית, אפילפסיה, או בשמה העממי יותר, מחלת הנפילה. לאלה שלא מכירים, מדובר בהתקפים שכוללים איבוד הכרה, נפילה ופרכוס של דקה או שתיים. למזלי המקרה שלי די קל, תדירות ההתקפים די נמוכה, אחת לכמה שנים ואולי אפילו בכלל לא כי התחלתי ליטול תרופה חדשה. מעבר לזה, במצב מאוזן המחלה כלל לא מורגשת פרט לנטילת תרופות באופן קבוע.
הבעיה היא שלאחרונה היה לי התקף, ובגללו גם אסור לי לנהוג במשך שנה. אני מרגיש שזה מאוד מפריע לי להיכנס לזוגיות חדשה ופשוט לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב. סתם לדוגמה, עניין הנהיגה די מגביל כשאני מכיר מישהי חדשה, אין לי יותר את האפשרות לאסוף אותה בדייט ראשון ובכלל זה הופך את היציאה לבלות בכל מיני מקומות לעסק קשה יותר. ההרגשה שלי היא שזה מאוד מרתיע בנות, מבלי להזכיר בכלל את המחלה עצמה...למה להן להיכנס למיטה חולה? שאלה שמופנית לבנות המין היפה, עד כמה זה מרתיע אתכן? גם העובדה שהבחור לא נייד בזמן הקרוב ובנוסף חולה במחלה שכזו?
מעבר לכך, אני בדילמה מתי להעלות את הנושא הזה בשיחות. כמו שאמרתי, המחלה סמויה מהעין ואני יכול להעביר המון זמן עד שאני מגלה את זה לצד השני אם בכלל, אבל עם זאת זה מרגיש לי לא נכון, כאילו אני מרמה את הבחורה. מה גם שאני מאמין שבסיס לקשר טוב הוא פתיחות וכנות. אשמח לדעת מתי אתם חושבים שכדאי לספר ואיך כדאי לעבור את המשוכה של ההיכרות הראשונית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות