בורחת
חזרתי לבית של ההורים שלי.
אובססיבית לדעת מה קרה באותם רגעים שהוא ככה הפך את עורו! לא מצליחה להתנתק ממנו רגשית ככה בפתאומיות ולהמשיך הלאה בלי לדעת למה?
השפלתי את עצמי והתחננתי אליו בכל דרך אפשרית שיאמר לי מה קרה? ואיך הוא מסוגל ללכת לישון ולאכול ולשתות ולצחוק ולעשות עוד אלף ואחד עיסוקים שלו, כשהוא יודע שבאותם רגעים אני בוכה ומתענה בגללו???
בינתיים עבר "רק" שבוע ולא נראה שהוא מתכוון ליצור איתי קשר באיזושהי דרך. עד לרגע זה לא יכולתי להתאפק ולשתוק ולחכות. עדכנתי אותו בשוטף בדיוק מה איתי. ומה אני מצפה ממנו וכמה שאני "פגועה" "מאוכזבת" "המומה" "בגידה באמון" "אטימות" "רוע לב" "אני אוהבת אותך" "אני מתגעגעת" "פגעתי בך איכשהו?"..וכן הלאה. היד שלי כואבת מלפרט עכשיו כי כתבתי לו כ"כ הרבה.
הוא לא עונה.
אני לא מצליחה להרפות, אובססיבית לדעת מה היה?..למה?..מה קרה?
יש לציין שזה בנאדם שמודה שנתתי לו מעצמי את כל כולי ומעבר! ושהוא לא העניק לי רבע מזה!
אני יודעת שהתשובה היא שילך לכיבינימט ותמשיכי הלאה..אבל לא מסוגלת. מישהו מכם יכול להבין את האובססיה שלי לדעת..?? מה אפשר לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025