אין לי כישרון בכלום, למה זה מגיע לי?

היי, אני גיא,
מעולם ומתמיד לא הייתה לי יצירתיות. מעולם לא הייתי טוב מאחרים במשהו בצורה משמעותית אלא אם הייתי בסביבה של אדיוטים. אני גרוע ברוב הדברים שאני עושה. אני מאוד גרוע בספורט, ברמה שאני גרוע בכל דבר שקשור לזה. זה לא שאני שמן או בתת משקל (63 קילו ו1.80 מטר). זה גם לא שאני "לא בכושר", אלא שפשוט קשה לי להבין מה רוצים מהחיים שלי ואני מאוד מתקשה להבין הסברים שקשורים לספורט. גם כשמראים לי אני לא מבין מה רוצים ממני. אני גרוע במיוחד בתחום הקבוצתי, אם הקבוצה מפסידה, זה תמיד בגללי. אני תמיד נבחר אחרון, גם כשזה הולך לפי חברויות וגם כשזה לפי ספורטיביות. זה מעצבן אותי שבשביל לעשות מה שאחרים עושים בזלזול, בלי מאמץ לגמרי ומהפעם הראשונה, אני צריך לתרגל 100000 פעם ולהתאמץ, להיות בשיא הריכוז ולהשתדל בצורה מטורפת.
זה לא רק בגללי, זה גם בגלל זה שאני פלטפוטי (פלטפוס), יש לי א-סימטריה באף (אני יכול לנשום עם נחיר שמאל אבל בקושי עם ימין. אני אצטרך לעבור ניתוח מתישהו...) ויש לי לקויות ראייה שהמשקפיים לא פותרים את כולן.
מה שהכי מביך הוא שצוחקים עלי מאוד חזק בגלל זה, בפנים ומאחורי הגב, ועוד יותר שאבא שלי מרים משקולות, מאמן כושר של ספורטאים יצוגיים של ישראל ומארגן את הספורט בחלק מהענפיים האולימפיים. זה פשוט גורם לזה להיות אבסורי וכולם צוחקים על זה. זה נמאס.
עם הספורט אני אסתדר, התרגלתי, ולא שיש לי משהו לעשות עם זה, אבל מה שיותר מציק לי מהספורט הוא העובדה שאין לי יצירתיות. אין לי יצירתיות ברמה מחרידה.
לבן אדם נורמלי לוקח כמה דקות להביא רעיון יצירתי בלי יותר מדי מאמץ. אני יכול לשבת שבועות ולנסות לחשוב על רעיון יצירתי, שבועות! ולא יצא לי ולו רעיון אחד. אפילו אם אני לא מתייאש, אני לעולם לא אמצא רעיון. מעולם לא היה לי רעיון יצירתי. זה עושה לי מלא בעיות עם עבודות להגשה "יצירתיות". אני שמעתי מלא התלחששויות על כך שאני לא יצירתי וצוחקים על זה. לא יודע למה, אוהבים לצחוק עלי. זה משהו שפשוט בא עוד לפני שאני מוציא מילה מהפה.
הפעמיים היחידות שהיה לי אומץ לבוא ולהראות משהו שחשבתי שהוא יצירתי היו עבודה באנגלית ובתרבות ישראל.
בתרבות ישראל המורה נתנה לי 50 בתעודה ולא הסכימה אפילו לשים לי עובר.
באנגלית אני באתי במיוחד לבית הספר ביום שהייתה בו שביטה (!!!) ויכולתי לא להגיע, המורה השפילה אותי וירדה עלי כ-5 דקות מול כל הכיתה ואמרה לי בזלזול שהיא עושה לי טובה שנותנת לי הזדמנות להגיש מחדש עד עוד 3 ימים. בסוף קיבלתי 70 כי עשיתי בפאוור פוינט והשקעתי את הנשמה כל ה-3 ימים האלו. גם אז ירדה עלי שלא מספיק התאמצתי. זו פעם ראשונה שבכלל אני מספר את זה, כי מרוב בושה לא סיפרתי לאף אחד.
אני כבר הבנתי שאין לי טעם לנסות להביא רעיונות יצרתיים כי אני לא יכול. מי שאין לו את זה, אין לו ולא יהיה לו.
עם החוסר כשרון אני אתמודד, אבל גם יצירתיות? אני אפילו לא נראה טוב. אין בי שום דבר טוב.
למה זה מגיע לי שאין בי שום דבר טוב? יהיה לי תמיד רע ככה...
יש לי עוד מאה אלף ואחת בעיות, אבל לא אציין אותן. אני מפחד שיעלו עלי, כי יש אנשים שאני מכיר שמסתובבים באתר, ויזהו אותי.