אני והחבר ביחד כשנתיים דתיים לייט..אני בת 25 והוא גם ..לאחרונה שנינו מחפשים דירה באותו מקום הוא לומד באזור ואני עובדת קצת יותר רחוק אבל המיקום נוח לי.. כשהצעתי לו שנעבור לגור יחד כי שנינו מחפשים דירה הוא דיי התחמק מזה ואמר שהוא לא בטוח שזה יהיה לנו טוב..שזה יוציא אותו מריכוז בלימודים (לומד לתואר ממש קשה)כי אולי נריב.. ואולי לא נסתדר ושעדיף שהוא יגור עם שותפים ולא איתי.. דיי נפגעתי מזה במיוחד שהוא אמר שמצא דירה (חדר פנוי)עם בחורות (שהן כמובן לא יוציאו אותו מריכוז כי הוא לא מכיר אותן והן לא מעניינות אותו) ועם עוד שותף אחד..הדירה ממש במחיר שווה ועונה כמעט על כל הדרישות שהוא חיפש.. הדירות שחיפשנו ביחד לא מצאו חן בעיניו מסיבות כאלה ואחרות (שלי נדמו כמו תירוץ למה לא לגור איתי).. כשרבתי איתו על כך וניסיתי להסביר את עצמי שאני חושבת שאנחנו ביחד זמן יפה ושזה טוב שנכיר אחד את השני לפני שנתחתן בעתיד, הוא תירץ ואמר שאני סתם מקנאה ולא מפרגנת וחושבת רק על עצמי . יש לציין שהוא גבר אחלה מבחינת היחס שלו אליי והכל עובד טוב.. פה ושם מריבות אבל לא משהו רציני.. כמו כן באמת לא מצאנו דירה טובה רק כאלו שהיו פחות נוחות לו אם זה במיקום או באיך שהן היו נראות.. אמרתי לו שאם זה היה הפוך הייתי מוותרת על הנוחיות שלי בשביל לגור איתו גם אם הדירה לא להיט הוא אמר שהדירה שמצא היא הכי שווה בעיניו ושככה הוא יכול להתרכז יותר בלימודים ועליי להבין אותו.
בשבילי הקשר הוא רציני לחלוטין והוא טוען שגם אצלו.. אמרתי לו אם עכשיו אני מוציאה אותך מריכוז ויהיה לך קשה לגור איתי אז גם בעתיד אתה תגיד את זה..אמר שאני לא מבינה אותו בכלל ושלא זו הכוונה.
אז האם אני קנאית בצורה מוגזמת שאני רוצה שיגור איתי ולא עם אחרים/ות או שהוא פשוט לא רציני לגביי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות