אני נמצאת בזוגיות טובה כבר שנתיים, עם פרידה אחת באמצע (לפני שנה) שבמהלכה הייתי שוב עם המיתולוגי - מאז אותן הפגישות לא דיברנו שוב, חזרתי אל בן הזוג שלי והכל בסדר.
השבוע צפו המון דברים שמזכירים לי את המיתולוגי. בין אם שיחות עם אנשים, תמונות שקופצות, אנשים שדומים לו ברחוב (תמיד יש סיכוי שאני מדמיינת). בשורה התחתונה - עדיין יש לי פרפרים כשאני חושבת עליו.
המיתולוגי ואני היינו שש שנים הלוך ושוב, כשכל פעם צד אחד רוצה שזה יצליח והשני פחות, כל פעם מישהו אחר. היינו עם אחרים וחזרנו אחד אל השני פעמים רבות. מתחושתי- היו יותר פעמים שהוא החליט שזה לא מתאים לו מאשר אני. שוב, יכול להיות שזו רק התחושה שלי.
אני מאמינה גדולה של משהו מאוד פשוט:
לחזור אחרי שש שנים הלוך ושוב ושזה יצליח זה תרחיש שקורה רק בסרטים אמריקאיים. לרוב, יש את החיים, והם פשוטים- אם הוא היה רוצה ואני הייתי רוצה, אם זה היה צריך לקרות, זה היה מסתדר. סיפורי סינדרלה יש רק באגדות.
מה אתם חושבים?
למה אחרי שש שנים עדיין הפרפרים לא עוזבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025