אני במערכת יחסים ראשונה (כן בגיל 23, פריחה מאוחרת תקראו לזה.. לא משנה לי)
וכמה חודשים שאנחנו מסתמסים באופן יומיומי, נפגשים יום כן יום לא. ואני יוצא
עם חברים שלה לפה ולשם. וזה נחמד, היא חמודה ואני אוהב את האופי שלה.
הקטע שאני מרגיש שאני נשאב לתוך החיים שלה, וקצת חנוק.
אני לא רגיל להיות בכזו רמה גבוהה של אינטרקציה עם בנאדם אחר.
כן ברור שאת החבר'ה בעבודה רואים כל יום. זה לא אותו דבר.
עם החברים הכי טובים שלי אני מדבר פעם בשבוע בטלפון ונפגש בסופ"ש, או פה ושם לייק ותגובה בפייסבוק.
פעם אחת כמעט עבר יום שבו לא דיברנו והיא אמרה לי "שהיא מרגישה רע שנשבור את הרצף". אבל זה בסדר לא לדבר יום. העולם לא יתמוטט ואולי להתגעגע אליה אפילו יהיה טוב.
האם להבליג או לרמוז לה או לומר את זה ככה?
והאם יש דרך נעימה לנסח "כיף לי איתך, אבל גם תני לי אוויר"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות