הבן שלי בן 14 כיום, ילד בסדר גמור, בלימודים לא מצליח בעקבות הפרעות קשב וריכוז..התחיל לאחרונה טיפול תרופתי בתקווה שיעזור לו..
הוא חכם בצורה בלתי רגילה, מבין פסיכולוגיה עמוקה של אנשים..יודע לדבר כשצריך, מעט בוטה גם אבל בסה"כ הוא מאוד חכם..ברמה של כאילו יש נושאים שהוא ממש עשה עשה עליהם דוקטורט וכל זה מקריאה באינטרנט וחקירה של נושאים..
הוא בוגר לגילו, בוגר מדי..הוא בן 14, כל החברים שלו בגילו משחקים כדורגל בשכונה\בקונסולות ויש כאלה ששותים ומעשנים ויש צדדים גם שהוא סיפר לי על יחסי מין וסמים בגיל הזה..
הוא מתייחס לזה בצורה הנכונה, מדבר בצורה של בן אדם בוגר לחלוטין כאילו הוא בן 20 לפחות עם הרבה נסיון ואומר דברים נכונים לחלוטין..
הוא נוטה להתחבר עם אנשים שגדולים ממנו, יש לו הרבה חברים בני 18+ ובבית הספר הוא נוטה להתחבר בדרך כלל רק עם 3-4 ח'ברה שמבינים אותו ולא ילדותיים כמו השאר
הדעות שלו מאוד נכונות ובוגרות, על יחסי מין הוא טוען לדוגמה שלא לפני גיל 17, הוא תומך בלגילזציה של סמים קלים אבל מאמין שאין טעם לגעת בהם לפני גיל 20 כזה ואלכוהול וסיגריות צריך להיות מחוץ לחוק..
בקיצור הבן אדם בעל דעות נהדרות, בוגר, ויודע לדבר כמו שצריך
השאלה היא אם זה יתרון..כי בבית הספר הוא לא מתחבר עם אנשים בגילו כל כך וזה מפריע, ואני עדיין לא מצליח להבין! איך יכול להיות שהוא חכם בצורה כל כך מיוחדת, ובבית הספר הוא היפראקטיבי בצורה קשה
כאילו בלי תרופות הוא לא ילמד 10 דקות בבית הספר..אבל כשהוא בבית במחשב מנסה לחקור איזה נושא שהוא מתעניין בו..הוא נכנס למין ריכוז יתר של שעות על גבי שעות של קריאה ועושה ממש תואר על הנושא. משהו מיוחד
יתרון או חסרון? מצד אחד חכם ובוגר, מצד שני אין לו חברים כל כך בגילו וזה סביר להניח מקשה עליו בחיים. והכי מוזר זה שבבית הספר הוא מעולם לא הצליח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות