נשוי עם סיפור חיים בעייתי וכאוב, מרגיש שהנישואים לא ממלאים אותי מאף בחינה

שלום חברים,

אני נשוי+ ילדים. מזה עשור שנים, לא באהבה גדולה,בלשון המעטה. אך לא בזה העניין...

הסיפור שלי עומד להיות ארוך, ארוך מאוד. ואני אשמח ואודה מקרב לב, אם תקדישו לי מזמנכם היקר ותקראו אותו עד תומו, ורק אז הביעו את דעתכם ועצתכם, והעיקר ללא שפה בוטה ומבלי לשפוט אותי בבקשה. אינני אדם רע כל כלל ועיקר...

מאז שאני זוכר את עצמי, הייתי ילד/בחור שמן. לא באופן קיצוני אך עדיין שמן מאוד.
הבטחון העצמי שלי תמיד היה ברצפה, כל שכן כשהייתי עומד בפני שיחה או פגישה עם בחורה. הייתי בוש ונכלם, שוב, בגלל המראה שלי, הרגשתי דוחה, לא יוצלח.
בכלל, אינני טיפוס חברתי במיוחד, ומלבד שני חברי ילדות שגם איתם הקשר רופף, אין לי ידידים או חברים כלל, ובאופן מוזר זה כלל לא חסר לי.

עם כל זאת,
תמיד אני זוכר עצמי כאדם בעל חיבה יתרה אל בנות המין השני, אני אוהב להביט באישה יפה. ובכל אחת כמעט אני יכול לראות משהו שיכול למשוך אותי. מה גם שאני טיפוס מאוד מיני, תמיד מחפש את את הריגוש, את המגע, את החום הפיזי.
אך עם זאת, מעולם לא הטרדתי או התחלתי עם מישהי, אני מגיע מבית מסורתי ובכלל, באופי שלי אני לא שטחי כמו שאולי זה משתמע מדבריי. אני פשוט אוהב נשים.

בימים ההם הייתי מתכתב המון בצ'אטים, דוגמת ICQ, תפוז, וואלה וכו'.
ובאחד הימים יצא ושוחחתי שם עם חרדית נשואה, שבעלה נסע לחו"ל לתקופת החגים והותיר אותה לבדה. והיא היתה איך לומר כהגדרתה: "בוערת".
חשוב לציין, שמעולם לא היה לי כל מגע מיני, הייתי בתול לגמרי וחסר כל נסיון.
אבל כשראיתי שהשיחה איתה קולחת והיא איתנה בדעתה וברצונה. לא חשבתי על דבר, אפילו לא על היותה נשואה. וכחייל משוחרר בן 21, בתול ושמן למראה. נענתי לאתגר. נסעתי אליה לביתה בסתר. ואז לראשונה שכבתי וירדתי לאישה, היא ביצעה בי מין אוראלי. ולאחר פגישה זו לא שמעתי ולא ראיתי אותה עוד לעולם.
אך מה שכן קרה, הוא שהרגשתי שהסכר נפרץ, ועולם שלם וחדש נגלה אליי, ומילא אותי בתשוקה עזה יותר אל נשים. אך שוב לא עשיתי עם זה דבר, בגלל הבטחון העצמי הנמוך והמחשבה כי אני דוחה


ואז...תקופה קצרה לאחר מכן. הכרתי את אישתי. לא הבחורה הכי יפה בעולם, גם לא חיפשתי כזאת. והרגשתי
שהיא איכשהו מקבלת אותי כמו שאני, אם כי חשתי גם בה סלידה מסויימת מן המראה שלי.
בזמנו לא היתה לי מודעות עצמית למראה, דיאטה לא עמדה על הפרק ובכללי, הרגשתי די בסדר עם השומן, לא הייתי בחור כבד תזוזה אלא פעיל מאוד ואולי זה מה שגרם לי להמשיך באותו קבעון. אז הקשר הלך והתהדק, ואז גם קיימנו יחסי מין מלאים. וכעבור חצי שנה החלתנו שמתחתנים. החלטה שבדיעבד, כעבור 10 שנים כמעט, אתחרט עליה מאוד...

חלפו השנים, והנישואים יודעים עליות ומורדות, ואני מוצא כי פעמים רבות אישתי נמנעת מיחסי מין איתי בתואנות שונות. והגעתי למסקנה שכנראה מדובר במראה שכבר מפריע באמת...
הדבר פגע בי מאוד, כי כך היא "לקחה" אותי למעשה, ואם אוהבים, פשוט אוהבים. זו הסחורה, לא הסתרתי אותה. וגם אדם שמן זכאי לאהבה וחום. ואני במיוחד...
אך זה היה רק מעט בים, והויכוחים לא נגמרו. בינתיים באו ילדים, והדברים עוד המשיכו להתדרדר.

לפני כשלוש שנים, לאחר שחשתי תעוקת חזה חזקה. החלטתי לעשות מעשה.
ולקחת את עצמי בידיים, לראשונה בחיי.
נרשמתי למכון כושר. הקפדתי על תזונה בריאה ומאוזנת. והמשקל החל לרדת...
מאז ועד היום. ירדתי כבר מעל 20 קילוגרמים, גופי התחטב מעט ועדיין ממשיך.
ואפשר לומר שקיבלתי ועדיין מקבל בהדרגה בטחון עצמי שמעולם לא היה לי.
וכאן נכנס הפייסבוק לסיפור, פתאום אני מרגיש "יכול" לפנות אל נשים. יש לי "אומץ" לפתח שיחה. לתת את הטון, לצפות ולדבר אחרת לגמרי. הרגשתי כאילו נולדתי מחדש.

מאז השינוי, אישתי החלה לגלות בי התעניינות רבה יותר, פתאום רוצה הרבה יותר בקרבתי. אך היא עצמה ממשיכה בהזנחה עצמית, היא לא מטופחת וב-כמעט עשור שעבר. נראה כי התבגרה ב-20 שנים ויותר. ושוב, אני מרגיש כי אבדה המשיכה אליה.
כאשר בהדרגה אני הולך ונמשך לשיחות עם נשים בפייסבוק, נשאב אל קשרים וירטואליים שנגמרים בקול ענות חלושה, בעיקר מרצוני, כדי לא לחצות אף קו אדום למרות התשוקה הרבה והתעניינות שאני מקבל מהצד השני.

תמיד אמרו לי נשים שיש בדיבור שלי קסם מיוחד, אם זה בקולי או בדרך בה אני מתייחס ומעביר את דבריי. נשים אוהבות לדבר איתי. ופתאום אני מרגיש "מבוקש" ורצוי. נפתחות לי העיניים, תאוותי הולכת וגוברת. והאסור עומד מעבר לפינה מאיים להשתלט.

ואז היא באה...והתוודתה בפניי בדמעות על בגידה.
על כך שהלכה והתמסרה לזרועותיו של גבר מבוגר ממנה בהרבה. וזה היה מה ששבר אותי לגמרי...

ומאז, כבר שלושה חודשים. שאני מרגיש שכל רסן הותר. נפרצו כל הסכרים. וכי אינני יכול עוד לעצור את התשוקה הרדומה שבי אל נשים, אל חום ואהבה, וכמה שיותר. למין סוער וממלא. לתחושות שמעולם לא הרגשתי.
הכרתי מישהי, והשיחה הלכה וקלחה לכדי רומן סוער ורווי מין ויצרים, שאינני רואה כיצד אפשר לסיים. אני פשוט בפנים, טוב לי שם אך יודע שהדבר אסור, יודע שחציתי כל קו אדום. אך התשוקה ממלאת אותי, הבטחון העצמי שלי בשיא שלא ידעתי כמותו, והידיעה כי נישואי דועכים, רק הולכת ומעצימה את התחושה. והבילבול הוא רב...
אני בקשר עם מאהבת, אני משוחח עם נשים בפייסבוק פה ושם, ובבית הכל כבוי ומת. והאישה רק רוצה "לשקם", אך קרבה כבר אין לי אליה. אש האהבה והחשק כבר כבתה...

ואם כבר הגעתם עד לפה חברים, אני רוצה לומר לכם שאני מרגיש רע מאוד ואם לעיתים שוקל ברצינות לשלוח יד בנפשי.
אני מרגיש תאבון שלא נגמר לנשים, רצון עז ל"טרוף" את החיים. להרגיש מה שלא הרגשתי בשנות עלומיי. לא כי אני רוצה לפרוק עול, לא כי אני בחור פוחז והולל חסר מצפון וחינוך, אלא מחוסר עמוק ומנישואים שאני מרגיש שלא ממלאים אותי משום בחינה. אך הקושי לפרק ולעזוב למרות הכל הוא עצום.

אני מודה לכם, ה"אמיצים" מבינכם שטרחו וקראו הכל מבלי לדלג על שורה.
אני דבריי אמרתי, כעת הבמה היא שלכם.

תודה לכם מקרב לב....