איך לשכוח ממנה? האם מישהי תצליח להחליף אותה?

שלום לכולם..

אני לא כזה שפורק הרבה מה שהוא מרגיש, אבל בכל זאת.
הייתה לי חברה כמה חודשים, היא הייתה נפלאה, אהבתי אותה בצורה מטורפת והיא גם אותי.
היא עברה גברים שפגעו בה, אמרתי לעצמי שאין מצב שאני אהיה כזה, אני אעשה לה חוויה מתקנת ויהיה הכי טוב שאפשר.
וככה היה פחות או יותר.. היו ריבים אבל כל הזמן החזקתי את הקשר ונלחמתי עליה.
אבל אז פתאום בא יום אחד והיא אומרת שהיא לא יודעת מה היא מרגישה. עבר עוד זמן וכמעט חזרנו אבל זה לא ייצא לפועל. פתאום קמה בבוקר בלי אהבה. לא התאמצה אפילו להציל את הקשר. שלי היה פקפוק בקשר עבדתי על זה ונתתי לה עוד צאנס.
אבל היא? לא מה פתאום.

הקטע שהיא מדברת איתי עד עכשיו. היא שלחה מאז הפרדה לבבות, שהיא אוהבת אותי וכאלה... עכשיו כבר לא, כנראה עבר לה. אבל שאלתי אותה לפני כמה ימים למה היא מדברת איתי בכלל? הרי נפרדנו. אז מסתבר שהיא סתם אוהבת לדבר איתי... כל הזמן האכילה אותי באשליות.

הקטע שאני אוהב אותה. היא הייתה מושלמת. יפה, גוף מעולה, קיבלה אותי ואחלה אישיות, לא יכול להפסיק לחשוב עליה ולא יכול לדמיין אותה עם מישהו אחר. שתגיד שהיא אוהבת אותו, שתהיה איתו במיטה, שתסתכל לו בעיניים.
למה היא וויתרה עליי כל כך מהר? אני יודע שאני צריך להתקדם הלאה, ולפעמים יש לי הרגשה שכבר התגברתי. אבל אני רואה אותה כרגע כל יום (זה ייפסק עוד מעט) ואני פשוט יודע שכשאני אפסיק לראות אותה אני אשבר עוד.. לפחות בימים הראשונים. כשאני מתכתב איתה אני נרגע, היא עושה לי טוב.

מצד שני אני אומר לעצמי וגם לה שזה הרגש שלה, שאם היא לא אוהבת אותי אין מה להיות ביחד, וזה בסדר. אני גם ממש הכרחתי אותה שתגיד לי את זה באופן הכי ישיר שיש, בלי משחקים ומריחות. היא לא חייבת לאהוב אותי.
אני פשוט לא מבין למה...

ולכן הבנות (בלי הכללה כמובן)... כשאני שומע אותכן אומרות שאתן מחפשות את "הגבר המושלם, הרגיש, שמתחשב, שנותן תמיכה, שבאמת אכפת לו מהקשר"... אני כבר לא יודע אם להאמין.
גם היא אמרה ככה, את כל הלב נתתי לה, והיא זרקה אותו לפח. לפעמים אני חושב אם הייתי מתנהג טיפה חרא אליה, היא לא הייתה הולכת.
נקודה למחשבה בשבילכן... אחרי הרבה שאלות שאני רואה פה באתר.

אני לא מחפש לעשות וי על מטרות. אני באמת לא כמו כל הגברים. אני רואה ושומע גברים אחרים, בנות אחרות, ופשוט לפעמים נגעל מהדור הדפוק הזה.
אני נראה סבבה, אני רואה את עצמי כבחור מצליח, ובמחשבה שנייה הפרידה ממנה אולי אפילו דחפה אותי לסוג של הצלחה.
אני חיפשתי מישהי כמוני... שפשוט תאהב. מישהו שאני אחשוב עליה בבוקר וארדם איתה בערב. חשבתי שזאת היא וטעיתי...
איתה זה כבר אבוד..היא לא רוצה אותי. אני חייב למצוא מישהי אחרת, יותר טובה, שתעשה לי טוב.

יש הרבה בנות.. אבל השאלה זה האם מישהי תצליח להחליף אותה? איך? אני לא רוצה לחשוב עליה כבר, לא רוצה לאהוב אותה כבר פשוט רוצה לפתוח דף חדש כי אין לי ברירה...

סליחה על החפירה/פריקה הזאת... מסתבר שבמהלך הזוגיות גיליתי את הצד הרגיש שלי! (טיפה הומור לסיום)