עברתי טראומה לפני שלוש שנים ומאז אני חושבת שאיבדתי צלם אנוש לחלוטין. הפכתי לכבויה נפשית ומאוד ריקה אפתית בצורה הזויה כאילו שיש קיר כזה שמפריד ביני לבין אנשים אחרים שמונע ממני להרגיש את מה שהם מרגישים ולהסתכל על העולם בצורה שבה הם מרגישים התחלתי להתנתק מכל החברים שהיו לי להתנתק מהמשפחה ובכלל להיות טיפוס ממורמר ואדיש כזה. מגיל צעיר ממש הייתי ריקנית וכבויה אבל לא ברמה כמו שאחרי הטראומה פשוט פחות אנושית אבל לא ברמה קיצונית כמו עכשיו זה כבר שלוש שנים שאני בורחת לפנטזיות רצח לפנטזיות של כאב אני חושבת שאני נמשכת לקטע כי ברצח אתה בעצם גודע חיים הופך את הבן אדם שמולך לריק אולי ריק כמוני?בגלל זה אני נמשכת לעניין כי אני כל הזמן מפנטזת על לראות עיניים כבויות של אנשים להרוס לעוד אנשים את החיים כמו שהרסו לי.כאילו לראות את האנושיות דואכת מעוד בן אדם שהוא לא אני.ברור לי שאני לא יכולה לרצוח באמת אנשים אני גם לא מתכננת להוציא לפועל את הפנטזיות האלה בעתיד אבל אני לא יכולה להתאפק אז התחלתי לרצוח חיות כלומר זה התחיל בקטן מלקנות מכרסמים ולהתעלל בהם עד לרצח לראות את העיניים נכבות כזה ולשמוע צווחות קטנות ואז עשיתי את זה על חתול וזה היה אדיר כי שמעתי את הצרחות וראיתי התנשפויות כאלה מקרוב ולא רק עיניים ריקות שנכבות מהר ועכשיו אני מתכננת לעשות את זה שוב על עוד חיה זה כאילו לא מפסיק אני לא באמת שולטת בעצמי בקטע הזה ואני יודעת שאני צריכה הרי מתישהו יתפסו אותי וגם על רצח חיות יש מאסר אין לי מעצור פנימי כאילו שום דבר לא עוצר אותי מלבצע עוד רצח ועוד אחד ואם אני נזכרת במעשים אז עונג ממלא אותי או לא כלום ריקנות כזאת ודחף לעוד פעם. בגדול אני צריכה עזרה,מה יכול להיות לי לתחליף?העתיד שלי מאוד חשוב לי אני לא בעניין של להגיע לשום כלא או לרצוח אדם באמת גם רוצה להפסיק עם החיות לא לרצוח שוב,איך אני עושה את זה כשפסיכולוגית אין לי מעצורים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025