אני חייל בן 21 נשארה לי שנה לשירות בחמשושים.. לפני שנתיים אבי נפטר ואני בן יחיד נשארנו רק אני ואמי ביישוב חסר תחבורה ציבורית.. למדתי מחוץ אליו אז אני לא מכיר אף אחד כאן ואין אוטו למשפחה.. כך יצא שחיי החברה שלי נעצרו מאז הגיוס, מאז שאני חוזר מהבסיס אני תקוע בבית עד ליום א׳ בבוקר. אין לי אפשרות לצאת עם בחורות שאני מתחיל איתן ולמרבה האירוניה תמיד הולך לי, כאילו אגוזים למי שאין שיניים..אין לבלות בסופ״ש או סתם לראות חברים מאחר שכולם גרים רחוק.בסופו של דבר כל חיי החברה שלי מסתכמים בבסיס - מצחיק שאדם כמוני שכל הזמן מכיר חברים חדשים אוהב להינות ולצאת נגזר למציאות הזאת, אני מת למערכת יחסים ואם לא כל זה הייתי כבר עכשיו עם מישהי. כל סופ״ש אותו דבר תקוע עם אמא שלא מדברת בקושי בין 4 קירות.
חשבתי ללכת למש״קית ת״ש שתעשה לי מגורים בבית החייל אם זה אפשרי בכלל.. כל המציאות הזאת מכניסה אותי לבאסות לא נורמליות ורק בזכות הקב״ן אני לא משתגע.
מה הפתרון? רשיון ייקח עד השחרור וגם ככה צריך לעבוד ולחסוך לאוטו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות