(מומלץ להפעיל את השיר, זה בול מה שאני מרגישה)
אני בדיוק השתחררתי מהצבא והכרתי בבר מישהו מקסים.
היינו תקופה לא קצרה והוא עשה אותי שמחה
הרגשתי שאני מתחילה להקשר ולהתאהב בו.
נפרדנו מסיבה מוצדקת, היום כבר לא בקשר, וכבר לא מדברים.
רואה תמונות שלנו וישר נזכרת בריח שלו ובחוויות שעברנו, במתנות באהבה בחיוך במגע ובהכל..
אני מתגעגעת.
יש בחור חדש, אבל זה לא מספיק, זה פשוט לא משכיח אותו ממני.
רואה אותו מבלה יוצא והדבר הכי מפחיד זה יהיה לראות אותו עם משהי אחרת.
קשה ועצוב לי.
תמיד אני שואלת את עצמי האם הוא חושב עליי, האם הוא רואה את התמונות שלי באינסטגרם ובפייסבוק, תוהה האם הוא מתגעגע ורוצה להתקשר ומסיבה כלשהי הוא לא מסוגל.
מרגישה תקועה, רוצה להשתחרר.. אי אפשר לשכוח אהבה ראשונה .
מראה לכולם שתם עבר ונגמר, שלא אכפת לי והמשכתי הלאה, אבל בפנים אני פשוט שבורה.
אמנם אני נשמעת אובססיבית בטרוף(לא הגעתי עדיין למצב כזה)
רק הייתי צריכה לפרוק..
תודה גולשים יקרים:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות