חברה שלי בחרה מסלול חיים שונה משלי, פעלתי נכון?

אהלן,אני בחור בן 18,נמצא בזוגיות של 3 וחצי שנים עם בחורה מדהימה (שהייתה לפחות)
תמיד היו עליות וירידות בקשר..נפרדנו מספר פעמים אבל תמיד התגברנו וחזרנו וויתרנו אחת בשביל השנייה..הפיצוץ הגדול קרה לפני מספר חודשים,לפני שאתחיל את הסיפור עצמו ואת מקור הבעיה אספר על עצמי..
אני הייתי חולה מסיבות..מגיל 16 הייתי שותה ומעשן (סמים קלים) מסיבות במועדונים,התקרחנות..אבל גם הייתי מיוחד..לא משנה לאן הלכתי לא משנה איפה הייתי במקומות שלכאורה הכי "זבל" שמרתי על עצמי..אני נראה מאוד טוב ועמדתי תמיד בפיתויים מאוד קשים שבנות פנו אליי וכו' אף פעם אף אחת לא עניינה אותי..(נשמע מוזר אה? חכו..)
לפני כמה חודשים הייתי במאליה (אוהב להתקרחן כבר הזכרנו?) ובלילה הראשון אחת מהילדות שלנו במלון השתכרה למוות הפכה לסמרטוט ואיבדה את חברות שלה
כמובן מטוב לב ובלי לחשוב יותר מידי עזרתי לה,יצאתי מהסיבה לקחתי אותה למלון..נתתי לה לאכול,שטפתי לה את הפנים ודאגתי שהיא תחזור לפוקוס,אותה בחורה היה לה חבר שנתיים וחצי..סיפרה לכל המלון כמה הוא מדהים ושהוא אוהב אותה והיא אותו ובין רגע שהיינו לבד בחדר היא ביקשה ממני להשאר לישון איתה..כמובן שלא הסכמתי אמרתי לה מה קורה לך יש לך חבר? היא אמרה אז מה אתה יותר מדהים..שתקתי..נתתי לה מים ורציתי לצאת ברקע חבר שלה לפתע מתקשר והיא מספרת לו כמה חרא לה וכמה שהיא מתגעגעת אליו וכו' ונשמע הכי אמין כאילו לא קרה כלום עכשיו..חשבתי עם עצמי ואמרתי לעצמי ניב דרשני..מאותו יום לא הצלחתי להנות במאליה חשבתי על המקרה רבות ואמרתי מזל שחברה שלי לא כזו..ראיתי מי שהולך לעולם הזה כמה זבל יש שם אז פשוט לעצמי הפסקתי,גם הלוחם הכי חזק בעולם בסוף מפסיד לא? אמרתי לעצמי כמה עוד אוכל לעמוד בדברים האלה? אז פשוט הפסקתי כי לא רציתי לאבד את החברה שלי לא שהיא אמרה לי משהו היא תמיד סמכה עליי אבל הפסקתי מעצמי..הלכתי למסיבות רק איתה ועדיין,הרגשתי ריקנות שזהו מיציתי תעולם הזה לא מתאים לי יותר..רוצה דרך חדשה ובריאה עם בת הזוג שלי שאני רואה בה עתיד..בקיצור אני בן אדם שונה לגמרי,לא מזן החברה שלי הלכה לנאפה..שלחתי אותה לשם ברגשות מעורבים כי ידעתי מה הולך במקומות האלו אבל נתתי בה אמון (למרות שהמשפט של אותה אחת במאליה עירר לי את האיזון) לאחר שהיא חזרה מנאפה..היא הזכירה לי אותי..יוצאת למסיבות מתקרחנת שותה משתוללת...ואני? הפסקתי,רוצה משהו יציב,רוצה להמשיך עם אותה בחורה את מסלול החיים שלי שאני חושב שהוא הכי תקין הפסקתי את המסיבות בלי שהיא תגיד לי (למרות שנורא הפריע לה שאני כזה,לא בגלל שהיא לא סומכת עליי אלא בגלל שזה פוגע בזמן האיכות שלנו ביחד) הפסקתי כי ראיתי מה קורה שם,שגם אדם חזק יכול ליפול...דיברתי איתה על זה..אבל היא חזרה באורות ורוצה רק להתקרחן וולא לספור אף אחד ממטר נתתי לזה ניסיון אבל מאז היא התקררה לי, לא שולחת הודעות, לא דואגת כמו פעם.. לא אכפת לה אכפת לה מעצמה וההנאות שלה...אני אמרתי לעצמי שזו לא הדרך חיים שאני רוצה..שאני מרגיש שהשתנתי לבן אדם יותר טוב ומחושב ויודע שאת אשת חיי לא אמצע במסיבות ומועדונים (פרימיטיבי) אולי.. אבל לא יכול לחיות עם עצמי יותר שם..מרגיש ריק,זאת בחורה שראיתי בה עתיד רציתי אותה לאשת חיי וגם אמרתי לה את זה היא אמרה שהיא רוצה להשתחרר לראות עולם שתקתי.. הציק לי והציק לי עד שלבסוף שחררתי אמרתי לעצמי שאני לא אבחר בדרך חיים שלה ואוותר על מה שאני מאמין בו כרגע.. עם כל האהבה והכאב קמתי ועזבי...
לעניין, אחרי כל החפירה... עשיתי טוב? בבקשה תעזרו לי כי אני שומע המון צדדים ומבולבל..