זה נמשך תקופה כלכך ארוכה , אני מסתובבת לבדי בקניון ורואה שתי חברות וכולי מתמלת קנאה .. דבר שהוא היה נראה לי פעם כלכך מובן מאליו והיום בלתי ניתן להשגה בשבילי.. אדם אחד שיהיה לך לאן לצאת כשטיפה בא לך לצאת מהבית או לדבר איתו ואתה תרגיש שהוא באמת מבין ומכיר אותך .. אני מודעת לזה שלמרות שאני נחמדה וחמודה לכולם , מבפנים אני כלכך סגורה ומופנמת .., אני גם מאוד שלמה עם זה ומקבלת את זה שזאת אני .. החברות שלי מילדות היו רעות אליי כל הזמן וכל פעם סלחתי מהפחד להיות לבד , מאז שנפתרתי מהן זה בדיוק ההפך.. אני כלכך רגילה להיות לבד , לשתוק ולהתבודד כשמשהו מטריד אותי ואז כשזה עובר להתנהג כרגיל.. הלבד הזה מרגיש לי לפעמיים פחות בודד מלנסות להתחבר כשלא מבינים אותך .. אני שונאת את עצמי על זה שהבאתי את עצמי למצב הזה , אין לי שום סיבה להיות בודדה ובכל זאת אני כן והכל בגללי .. למה אני לא יכולה לקום ופשוט להיות חברותית ופתוחה עם כולם? מה כלכך קשה ועוצר אותי? אני לא מבינה תעזרו לי..
תודה למי שקרא את הכל מתנצלת על החפירה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025