מאז שלאמא שלי יש חבר חדש היא ממש השתנתה

טוב אני פשוט אתחיל שאין לי בעיה בעובדה שלאמא שלי יש חבר היו לה הרבה חברים בעבר וזה לא הפריע לי(אולי קצת כשהייתי יותר קטנה)
אני זוכרת שביני לבין החבר הקודם שלה לא הייתה היכרות "רשמית" הוא פשוט שכן של חברה שלי והיא סיפרה לי שהיא ראתה את אמא שלי יוצאת משם כמה פעמים וכששאלתי אותה היא אמרה שהוא חבר שלה.
ולפי מה שהבנתי מהחברה הוא בן אדם דיי עסוק ויש לו ילדים שבאים אליו הרבה והוא גם לומד אז כנראה לא היה להם הרבה זמן להיפגש(אני יודעת שזאת חטטנות אבל אני לא ביקשתי את המידע,חברה סיפרה לי)
טוב אז בקיצור היא הכירה מישהו חדש שכנראה קצת יותר פנוי מהקודם היא נשארת לישון אצלו הרבה(משהו כמו 3 פעמים בשבוע) וזה לא מפריע לי שהיא יושנת שם מפריע לי שמאז בקושי רואים אותה בבית אמא שלי מתחילה לעבוד בבוקר דיי מוקדם אז לא יוצא לי לפגוש אותה בבוקר והיא חוזרת בערב והיינו קצת מדברות אבל מאז היא פשוט שואלת אותי מה קורה או משהו כזה והולכת
ותמיד ידעתי שאני אף פעם לא אהיה אצל אמא שלי ב"מקום הראשון" אם זה יהיה להחליט אם לעזור לי בשיעורי בית או לעשות ציפורניים היא תלך לעשות ציפורניים
ואני מניחה שפשוט התרגלתי אבל מאז החבר החדש שלה זה ניהיה ממש מוגזם
לפני שבועיים בערך הייתי עם חברה בקניון וכשהיינו בדרך חזרה היא התקשרה אליי ואמרה שאשאל את אותה החברה אם אני יכולה לישון אצלה ואותה חברה לא יכלה אז היא אמרה לי לנסות למצוא חברה לישון אצלה, ואין לי הרבה חברות קרובות שאני אוכל לישון אצלן אותה החברה לא יכלה ולחברה השנייה נולדו אחיות ואני לא רוצה ליפול עליהם ככה וגם בכללי השעה הייתה דיי מאוחרת(משהו כמו עשר) בשביל להתקשר לחברות ולבקש מהן לישון אצלן,
התקשרתי לאמא ואמרתי שהן לא יכולות, והיא אמרה שאני אשן אצל סבתא והבעיה פה שהגיעו לסבתא שלי משפחה(הן משפחה דיי מרוחקת כזאת) מחול לעבור ניתוח בארץ ולסבתא שלי בקושי יש מקום ואת אמא שלי זה פשוט לא עניין,אני מצטטת:"מצדי שתעיף אותם בחזרה לחול" (בסוף לא נסעתי לסבתא כי הוא ביטל לה,אבל עצם העובדה שמצדה הייתי חולקת מיטה עם אנשים שאני לא מכירה,בגלל שהם לא יכולים למצוא מלון או משהו לפי דעתי דוחה מספיק)
אני יודעת שזה ממש יוצא שאמא שלי התנהגה דיי רע אבל גם חשוב לי לציין שהיא לא כזאת רעה כמו שמתואר ולפני זה היא תמיד הייתה לוקחת אותי לסרטים והיינו יוצאות תמיד לטייל ביחד ואני יודעת שהיא אוהבת אותי אבל זה פשוט קשה לדעת שאני לא במקום הראשון(ואולי זאת קצת צביעות לדרוש להיות ראשונה אצלה)
ואני כבר אומרת שלא יעזור לדבר איתה כמו שחלקכם בטח יגידו כי זה סתם יצור ריב
והיא תתחיל להגיד שהיא עברה מלא דברים מגעילים עם אבא שלי(גירושים דיי מלוכלכים) ושסתם כואב לי שכיף לה ושכל מה שאני יודעת זה לשבת בבית ותתחיל להגיד עוד דברים לא קשורים ואז היא תבוא לבקש סליחה אבל שום דבר לא באמת ישתנה וחוץ מזה אני פשוט לא מרגישה בנוח לדבר איתה בחופשיות כמו שהיה פעם
וכל מה שאני שואלת הוא מה אני אמורה לעשות עכשיו? :(