אני בן 21 נולדתי חילוני וחזרתי בתשובה ונהייתי חרדי קיצוני. בגיל 20 עזבתי את הישיבה וחזרתי לבית הורי והפסקתי לקיים מצוות. אני עדיין הולך עם כיפה ועדייןעם שחור לבן. אני מתמודד עם המון קשיים, אני בודד אין לי חברים, ההורים שלי עושים לי צרות עם הטלפון שיש בו אינטרנט והם לא מרשים לי להשתמש בו בבית, ובנוסף אני הרבה פעמים מתחבט מאוד ולאיודע מה לעשות בנוגע לדת וכולי. אני כרגע עובד. עוד 4 חודשים אני צריך להתגייס לצהל. כדי להתמודד עם הבעיות הקשות שלי , והבדידות הנוראה, אני פשוט מדבר אל עצמי ואומר דברים בסגנון "אל תדאג עוד מעט נעבור את זה" " אני אומר לך שחייבים למנצח במערכה " "החלטנו שכן צריכים לעשות כך וכך" "לא ניכנע" וכדומה. רציתי לשאול האם זה נורמלי ? או שאולי באמת במצב כמו שלי זה נורמלי מאוד כדי שאשרוד, כי אני חושב שכמעט כל אחד אחר שהיה במצב כשלי לא היה מסוגל להתמודד . היו לי מחשבות אובדניות עד לפני כמה חודשים. כעת כבר לא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025