יש לי רגשות עזים למאהבת, מה לעשות? קשה לי לפרק משפחה...

אני מכבד אותה

הכרתי מישהי בפייסבוק.
בת גילי, גרושה פעמיים + ילדים.
הקשר התחיל והתעצם בהדרגה. הפגישות נעשו תכופות. אם כי מוגבלות אל ישיבה ברכבי בפינה חשוכה באיזור מגוריה. מכיון שגם היא וגם אני חוששים להראות יחד בפרהסיה כדי למנוע אפשרות של זיהוי.
כל פגישה אורכת כ-5-6 שעות בה אנחנו מדברים, צוחקים. שוכבים ומה לא.
ואני מרגיש שאני נקשר והולך אליה מפעם לפעם. מיום ליום שעובר.
למרות אישיותה הבעייתית {אישה מוכה בעברה}. ולמרות חוסר הרגש שהיא מפגינה כלפיי. מלבד הרגעים בהם אנחנו שוכבים והיצרים מתלהטים.

היא מודעת למצב שלי בבית, והיא לוחצת עליי בחודש האחרון להתגרש. היא מתעבת את אישתי ולא מפסיקה לדרבן אותי להתגרש וכמה שיותר מהר, ע"מ שנוכל להיות ולחיות יחד כזוג.
אלא שלהרגשתי. אני מפקפק מעט ברצון הזה שלה. וחושש כי היא רואה בי סה"כ אמצעי עתידי לכלכלתה ולכלכלת ילדיה. ולא גבר לצידו היא רוצה לגור ולחיות את חיה.

היא מבולבלת ומאוד מבלבלת.

לא פעם רציתי להפרד ממנה, והשבוע אף כתבתי לך מכתב ארוך בו אני נפרד ממנה ומודה לה על כל התקופה ביחד.
אני מרגיש חנוק איתה מצד אחד, כי גירושין לא עומדים על הפרק כרגע מבחינתי והיא ממלאת אצלי את חסך החום והאהבה שאין לי בבית.
ומצד שני, קשה לי מאוד להינתק ממנה, וגם כשאני ניגש לעשות את הצעד הזה וכותב לה ש"כאן זה מסתיים". היא מגיבה לזה רע, ואני מגיב לזה רע עוד יותר. וממש בוכה בדמעות רק מהמחשבה שהיא לא תמלא עוד יומי ואת מחשבותיי.

אני חש כבול אליה רגשית בצורה נוראית. אני מרגיש מכושף. מרגיש שאני לא אני.
אני לא רואה את עצמי בלעדיה, נקשרתי אליה מאוד. אני אוהב אותה.
ומנגד, קשה לי גם לראות כיצד אני מפרק עכשיו משפחה על כל המשתמע מכך.

א. כי קשה לי מאוד לבצע את הצעד הזה. רגשית רק המחשבה על כך שורפת אותי ומדירה שינה מעיניי.
ב. והיה והתגרשתי, מי מבטיח לי שזו הגרושה פעמיים תהיה טובה מאישתי ולא תמרר את חיי? שכל מה שמבטיחה שתעשה עבורי יהיה נר לרגליה?

מה עושים מכאן? אני מרגיש אובד עצות לחלוטין וקרוע בין נישואים חסרי תכלית, תשוקה ואהבה. לבין מאהבת מאהבת שמפגינה אהבה ולוחצת שאתגרש לטובת זוגיות איתה, מה שלא עומד על הפרק מבחינתי כרגע.

אני קרוע ממחשבות, אני אובד עצות. ואשמח לכל עזרה ועצה בעניין.

תודה