שלום לכולם, למרות שזה אתר אנונימי אני עדייו מעדיף לא לרשום את השם שלי(פרנואיד בדברים האלה).
טוב אז נתחיל ככה, אני בן 19, עוד שנה אני אמור להתגייס, אף פעם לא הייתה לי חברה,דתי וסטרייט מוצהר (;
אני לא בנאדם דיכאוני אבל לא ממש שמח. לא מוצא סיבות לשמוח, שונא לחיות כי אני לא מוצא סיבה, חשבתי כמה פעמים להתאבד אבל אסור לפי התורה (בנאדם מאמין) אז זה לא יקרה(אין טעם לשלוח למשטרה אני לא אתאבד).
לא חסר לי כלום, הורים עובדים, יש לי מה שאני צריך, אבל פשוט אני לא מוצא סיבה לחיות, כאילו כל יום אותו סדר יום מפגר, קם אוכל שותה ( בין לבין עושה דברים), מחשב וישן שוב. דבילי קצת.
הגעתי להחלטה שאני לא רוצה להתחתן/להכיר מישהי מכמה סיבות. הייתי כמה פעמים בדייט אבל לא הרגשתי כלום כלפי הבחורה ולא יצא מזה כלום. אחת הסיבות היא שבחורה זה דבר שדורש כסף - אני לא עובד ולא ממש מתכוון לעבוד בזמן הקרוב עבודה מאסיבית נקרא לזה ככה. אני עובד מידי פעם שיהיה לי כסף אבל לא משהו קבוע. הבנות של היום דורשות כסף ומה שמעניין אותם זה חומריות בעיקר ככה שאני מעדיף לוותר. ישנן עוד כמה סיבות אבל אין ממש טעם להרחיב בדברים, מה שאני בא לאמר זה שאני מתכוון להישאר לבד. כן, לפעמים יש איזו צביטה כשאתה רואה חברים עם החברות, אבל נראה לי שעדיף להתרחק מכל זה, זה סתם מביא צרות ובלאגנים.
אז לשאלה: הייתם מכנים אותי בנאדם נורמאלי? אני יודע שזה קצת שונה משאר השאלות פה אבל מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות