אני והחברה (לשעבר) היינו יחד שנה וארבע, שנה וארבע שאולי היו לפעמים רגעים לא פשוטים אבל הייתי בטוח שמצאתי את האחת אהבתי אותה ועדין אוהב כמו שאני לא יאהב אף אחד... הייתי מוכן למות בשבילה ולעשות למענה הכל באמת הכל.
תמיד הייתי שם בשבילה כשהיו לה מצבי רוח ואף אחד לא היה יכול לדבר איתה אני היחד שהיה מצליח להצחיק אותה ולעודד אותה ותוך שנייה, הייתה לה זוגיות של שנתיים לפני והיא הייתה תמיד בוכה בגללו ואיתי היא תמיד אמרה כמה היא מאושרת ושאני החבר הכי טוב שיש כי הכרתי אותה יותר טוב מכולם ותמיד הייתי מעודד אותה ונותן לה עצות שעזרו לה ותומך בה לא משנה באיזה מצב נפשי אני נמצא, היא אמרה שהיא מעריכה כל כך ושיש לה מזל שהיא מצאה גבר כמוני והיא לא תמצא מישהו יותר טוב בחיים שאני הרבה יותר טוב ממנה ולי לא היה אכפת העיקר שאנחנו ביחד ושהיא תגיד לי כמה היא אוהבת אותי.
היא אהבה הראשונה שלי ונפרדנו לפני חודש היא טענה שלא היה לה צורך לדבר כבר ולהיפגש יותר מידי (היינו נפגשים פעמים בשבוע זה לא שהיה חנוק) שהיא רוצה אולי חופש, כנראה גם לקחה את הקשר מובן מאליו ושזה לא אמור להיות ככה, אבל גם אני עברתי את זה והבנתי כמה היא חשובה לי ושאני לא מוכן לוותר עליה ושאני אלחם בזה כי אני לא אמצא מישהי יותר טוב אבל כנראה שהיא לא חשבה ככה גם כי היא נפרדה וסיימה את הקשר... הייתי בטוח שעם הזמן אני כבר לא יזכור אותה אבל עכשיו עכשיו אני רק יותר ויותר מתגעגע וכל פעם שאני רואה תמונה שלה אני מקבל שוק ומבין שאני לא אראה אותה יותר ואני פשוט מתשגע קשה לי לראות שהיא המשיכה אלה, קשה לי לראות תמונות שלה ולהבין שלא נדבר יותר לא נישן ביחד יותר, מה אני עושה מפה אני מאבד אמון באהבה אני מרגיש נבגד יום אחד היינו כל כך מאושרים ופתאום ביום אחד בהפתעה בום היא כבר לא איתי אני לא יודע איך להמשיך אלה אני רוצה לחבק אותה אני רוצה לנשום אותם אני לא מסוגל להשלים עם זה שהיא נעלמה לי מהחיים האלה אני לא מסוגל יותר אני עדין בוכה עליה שאני לא עסוק אני מנסה לצאת כמה שיותר אבל זה לא עוזר מתי זה יעלם ולמה ה קרה לי למה????? תודה על הקריאה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות