היי לך ,
השאלה שלי היא כזאת ,
אני היום בת 27 נראת טוב תמיד מתחילים איתי , בל מקום , ואני יודעת שגברים לרוב נמשכים אליי יותר מאשר מתאהבים באישיות שלי . אני לומדת לתואר ראשון , אף פעם לא הסתדרתי עם גברים כי אף פעם לא מצאתי את האחד שיעשיר לי את המוח .
תמיד אמרו לי אין מה לעשות תצטרכי להתפשר , ואני לא חושבת שמגיע לי להתפשר .אהבה לדעתי צריכה להיות בתוך חבילה אחת עם הבנה כבוד יושר ביטחון , וכשמצאתי את האחד שהאיר את חיי אותו אחד שציירתי בדמיוני זמן רב , נותרה רק שאלה אחת מה הוריי יגידו הוא בן 42 ,הפרש של 15 שנה , אבל הוא האהבה שלי איתו אני מרגישה אישה בפעם הראשונה בחיי , הוא מפנק אותי רגשית , אני אוהבת את החיוך ההורס שלו , את הרגעים שלנו ביחד .אף פעם לא דיברנו על הגיל בנינו אנחנו לא מרגישים, שנינו אוהבים טבע שנינו אוהבים אורח חיים בריא, ושנינו אוהבים כלבים , אנחנו אוהבים את אותם הדברים, אני מרגישה שמצאתי את הנפש התאומה שלי .
ואני מתקשה עם הפרצופים שאנשים עושים לי כשהם שואלים אותי על הגיל שלו . (הוא נראה ממש צעיר )
האם זה גרוע? או מוגזם ? ולמה אני צריכה אישור של האחרים כדי להנות מהביחד איתו?
את/ה נמאצ/ת בזוגיות כזאת ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות