טוב אז אני סוג של התחלתי להתחזק בשנה הראשונה הכל היה לי סבבה אבל אז התחלתי להתרחק. כאילו פעם הייתי מניח תפילין כל יום הייתי בא לבית הכנסת בחגים בשבתות בחול המועד סוכות ואז הפסקתי אני מקפיד בעיקר על השישי שבת של בית כנסת וזהו. מההתרחקות עלו לי כל מיני מחשבות מעצבנות שאתה אף פעם לא תוכל לברוח מזה שאתה יהודי כי אתה תמיד תהיה יהודי ולא משנה איפה תהיה אתה תצטרך לאכול מצות ולא לאכול חמץ (בלי קשר לאלוהים זה בכל זאת זיכרון מאבותינו) או שיום כיפור אף פעם לא יברח ממך. עם הזמן של ההתחזקות התחלתי לפרש לעצמי דברים בענייני כשרות ואני לא חולק באופן קיצוני על הפרשנות של חכמינו. לפי הבנתי מותר לאכול בשר וחלב יחד ואם יש משהו שרוצה שאני אסביר לו את זה אז אני אסביר לו.
ההעיה הכי גדולה היא שאני מאונן. חוץ מזה שזה אסור וזרע לבטלה זה גם דוחה קצת. זה ממש מצכר ואני פוחד שיווצר מצב שאני אגיע לגיל 40 ואני אהיה נשוי ואני עדין אאונן.
יום כיפור מגיע וזה לא מרגיש לי בנוח לצום לכפר על עוונותיי ואז לאונן (ניסיתי להפסיק ולא הצלחתי) או לאכול לא כשר (למקרה שטעיתי XD) זה ירגיש לי מזויף שאני עושה את החטאים האלו ואני נהנה מהם ואז אני ״מוחק״ אותם אם אני לא מתכוון למחוק אותם אז אולי לא לצום? או שלצום מתוך המנהג? או שלצום אבל לא ללכת לתפילות של הבית כנסת?
נ.ב. אם אני אצום אז אני לא אוכל לעשות את ההטלת נדרים? ואטאיסטים משועממים אף אחד לא מעוניין בהעצות האלו של ״אלוהים לא קיים מתי תבינו את זה?״ תחסכו מאיתנו את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות