שלום.
אני מכיר את ידידה שלי כבר זמן רב. 3 שנים. למרות שאנחנו גרים בערים מאוד מאוד מרוחקות. אנחנו עברנו הרבה דברים ביחד.
השבוע. הגעתי סוף סוף לעירה.
אנחנו היינו בריב. וסימסתי לה רק אתמול. לא יכולתי עם ההרגשה שאני פשוט נמצא בעיר שלה. ואני לא אראה אותה.
השלמנו. אך אתמול היא הייתה עייפה.
היום לאחר מלא התלבטויות היא אמרה שהיא מוכנה להיפגש איתי. היא אמרה זאת ב9 בערב.
אך אני נמצא כאן עם משפחתי.הורי ואחותי הקטנה. ואני פה על תקן בייביסיטר של אחותי. כול דבר שהיא רוצה. היא לוקחת אותי איתה.
מחר יש לנו יום קשה בו אני אמור לשמור עליה.
לכן אמרתי לידידה שלי שאני יכול עד 00:00 להיפגש איתה. כי יש לי יום עמוס מחר ואני צריך לאגור כוחות.
היא התקלחה שעה. באותו הזמן אני התקלחתי כבר. התלבשתי. הספקתי לאכול ולשבת "על קוצים"
נורא הופתעתי כשהיא אמרה לי שהיא מתקלחת שעה.
לאחר מכן היא התחילה עם תסרוקות ובגדים ומה לא.
לבסוף נמאס לי. ב22:45 ביטלתי הכול. אמרתי לה שאין סיכוי שעד 23:30 היא תגיע לפה. ושאני מבטל הכול מבחינתי.
היא נורא כעסה. ואני יכול להבין אותה. היא התארגנה... לא ראינו אחד את השני לעולם וזה הגיוני.
אבל הסברתי לה. אני כאן עם משפחה. אם יכולתי הייתי מחכה לה עד אמצע הלילה. יש לי דברים לעשות במהלך כול היום ואני צריך לאגור את הכוחות שלי. למה לבנות כול כך קשה להתארגן זריז? אני גם נורא כועס עליה.. ברצינות. שעה מקלחת?
מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות