שלום,
בתי בת 4 בגן טרום טרום - מאוד מתקשה להפרד מאתנו (ממני או מהסבתא) כשלוקחים אותה בבוקר לגן.
בעבר כל בוקר כשהיינו מגיעות לגן הפרידה היתה נגמרת בבכי.
היום היא מחזיקה אותנו חזק עד שהגננת /סייעת לוקחות אותה לפעמיים מרימות אותה בניגוד לרצונה על מנת שאני או הסבתא נוכל ללכת.
יש לציין שאח"כ היא משתחרר והולכת לשחק.
היום לקחתי אותה לגן ושוב אותו סיפור....הפעם נגשה הסייעת ואמרה: יש לך שתי אפשרויות או שאני אקח אותך בכח וזה יהיה לך לא נעים ואת תבכי ואמא תהיי עצובה. או שתבואי בכייף ולך יהיה כייף וגם לאמא...."
האמת שמאוד הפריע לי המשפט הזה שלה.
הילדה נתנה לה יד והלכה בראש מורכן.....ואני הלכתי עם רגשי אשמה כבדים.
מה דעתך? האם זה נכון להתנהג כך לילד בכזו קשיחות?
הילדה היא ילדה עדינה ומפונקת....לא הייתי רוצה שתלך לגן בפחד. האם אני מגזימה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות