אני בת 17, וכבר שנים שאני מנדנדת לאמא שלי שאני צריכה גשר בשיניים וטיפולי שיניים. השיניים שלי לא במצב הכי קריטי ואולי לא שמים לב במבט ראשון אבל הן כן צריכות יישור. זה די משפיע לי על הביטחון העצמי שגם ככה די בזבל וקשה לי לחייך חיוך שחושף שיניים, וכל פעם שאני צוחקת אני מסתירה את הפה עם היד. כל פעם שאני אומרת לאמא שלי על זה היא אומרת ש"זה יקר ואין כסף" ושאני צריכה להבין שהם לא יכולים לבזבז סכומים כאלה. אבל כן יש להורים שלי כסף כדי לטוס לאירופה כל חצי שנה למשך שבוע-שבועיים והם מבזבזים שם מלא כסף (לפני שנה אמא שלי קנתה מעיל פרווה ב 500 יורו). כן יש להם כסף כדי לממן לי את המסע לפולין, ואמא שלי דאגה שאני אהיה בין הראשונות שארשם ולא היה על זה דיון בכלל. אני מרגישה שיש לה סדר עדיפויות דפוק ושהבת שלה והבריאות של הבת שלה די בתחתית. כל פעם שאני מגלה שהם טסים או שהם קנו משהו יקר שלא באמת צריך ושיש סיכוי גבוה שאחרי חודש פשוט הוא ישכח- אני מתמלאת עצבים ותסכול ולא יודעת מה לעשות. (אני גרה עם אבא חורג אז לפנות אליו בקשר לדברים שקשורים לכסף זאת לא אופציה, ולא בקשר עם האבא האמיתי שלי) חשבתי להתעמת על זה עם אמא שלי אבל זה מצד שני זה מרגיש ממש חסר תועלת ובזבוז זמן, ובמילא אין בינינו מערכת יחסים מעולה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות