היו לי שתי אופציות לשירות, בגלל הנתונים שלי שהם נמוכים שמו אותי בגיוס איתן, שזה כלל צה״לי והתפקיד נקבע בסוף הטירונות וגם שירות לאומי, בשבילי לצאת מהצבא לא הייתה בעיה.. במשך חודשים התלבטתי ולא ידעתי מה להחליט ומשכתי את זה ובסוף החלטתי על שירות לאומי, מחשבות על הצבא הלחיצו אותי ושאני לא מתאימה למסגרת כי אני די רגישה ושלא אצליח להסתגל.. אני לא דתייה, חילונית וידעתי שלא משנה לאן אלך, בסופו של דבר אעשה תפקיד פשוט אם בצבא או בשירות לאומי... חברות שלי מתגייסות (נשארתי שנה בגן, סיימתי תיכון השנה) וחרטה התחילה לאכול אותי, שאולי הייתי צריכה להשאיר את הגיוס ולהתגייס כמו כולם ואפילו בכיתי מזה לא חשבתי שזה ישפיע עלי ככה וזה לא שרציתי להתגייס ממש, אלו היו שתי האופציות היחידות.. כל מי שדיברתי איתו על זה אמרו לי שעשיתי בחירה טובה בשבילי, שמתאימה לי מסגרת פחות לחוצה ושאני לא אתרום פחות מאשר כאלה שמשרתים ואני בעצמי יודעת שיותר מתאימה לי מסגרת אחרת ובכל זאת זה משפיע וגורם לי להרגיש שונה, הוצאתי פטור על נפשי בריאותי לא יכולתי וזה גם גורם לחשש ולהרגשה רעה... בקיצור, אני מנסה להיות חיובית ולראות את העתיד כתורם ומועיל לי ושאתן את החלק שלי כמו שצריך, רוצה לעשות שנתיים ולא שנה ומקווה שאכיר אנשים חדשים ואצא בשלב מסוים מהאזור בו אני גרה לדירה ואהפוך לעצמאית ואקבל יותר ביטחון אבל בגלל שאין לי מושג מה יהיה, אני חוששת ולא רוצה יותר להרגיש ככה לגבי הבחירה שעשיתי לעתיד הקרוב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות