שלום
אני בחורה בת 25, בת זקונים, עובדת נראית טוב ותודה לאל לא חסר לי כלום בזכות. עצם זה שאני בת זקונים גדלתי במשפחה מאוד מפנקת וההורים שלי לא החסירו לי כלום גם אם היה חסר. מבחוץ אני נראת בחורה מאושרת והכל טוב ויפה אבל מבפנים אני כל כך שחורה, ריקה ועצובה. אבל בכל זאת לא טוב לי.. רע לי כל הזמן ממה??? אני לא יודעת!!!!!. אני מרגישה שאני רק רוצה לישון, לא רוצה לראות אף אחד או לתקשר עם אף אחד רק להיות במיטה או עם אמא שלי או לבכות. ההורים שלי רואים אותי ככה ואני רואה שאני מצערת אותם כשאני בדיכאון אבל אני פשוט לא שולטת בזה.. אני מרגישה שאני נטל עליהם ושאם לא הייתי פה היה להם יותר טוב בלעדיי אבל יחד עם זאת אני יודעת שאם יקרה לי משהו יקרה גם להם. למה אני לא מצליחה להנות מהחיים ולהגיע לשלוות נפש? למה כל כך רע לי בגיל 25? למה אני צריכה להיות עצובה ולא לרצות לצאת? אני פשוט מתחרפנת מזה שאני ככה והכי רע לי שההורים שלי.. שהם כבר לא צעירים צריכים לראות אותי ככה.
באמת שהכי קשה לי בעולם וזה גורם לי לחשוב מחשבות כל כך לא טובות
פסיכולוג לא עזר לי מאז ומעולם.. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי ואת המהות לחיים שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026