שלום.. לא יודעת למה פניתי לפה אבל אני מרגישה שאני חייבת להוציא קיטור קצת אחרת אתחרפן. אני בת זקונים בת 25 שמאז שאני זוכרת את עצמי תמיד פינקו אותי.. קיבלתי הכל ולא היה חסר לי כלום גם כשהיה קשה. יחד עם זאת אני מרגישה שאין לי תכלית בחיים האלה ושהם פשוט עוברים לידי בלי שום מטרה... כל מה שאני רוצה לעשות זה לישון, לא חברות ולא יציאות. לישון! וזה גורם לי לחשוב מחשבות לא טובות.. על כמה צער אני מביאה להורים שלי כשהם רואים אותי ככה.. וזה הדבר האחרון שאני רוצה אבל אני לא שולטת ברגשות האלה! אני מרגישה שהיה להם יוצר טוב בלעדי.. ויותר נחת ורוגע כי אני פשוט מצערת אותם. יחד עם זאת אני יודעת שאם יקרה לי משהו הם לא יעמדו בזה כי אני מאוד חשובה להם אבל פשוט נמאס לי. אני בחורה שנראת טוב.. עובדת.. לא חסר לי כלום.. אז למה במקום להנות מהחיים בגיל 25 אני כל הזמן בוכה ועצובה???? למה??? אני לא יודעת אבל זה עושה לי רע!!!!! אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתאפס על עצמי ושאין לי כוח לכלום.. אני לא מצליחה להשתחרר מ2 אקסים שלי ככה שהם חוזרים כשבא להם ושוב נעלמים וזה פשוט מדכא אותי יותר.. נמאס לי.. פשוט בא לי להתאדות מהעולם כלא הייתי. לא טוב לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות