שלום לכולם :)
אני בת 16, ויש לי חבר שיחגוג 18 בעוד שבוע.
הכרנו באינסטגרם, הוא שלח לי הודעה ועבנרו לוואצאפ, אחרי קצת פחות משבוע רצה שניפגש, ברור שלא רציתי. אבל הוא פשוט שיכנע אותי, וגם היו לנו חברים משותפים, אז ידעתי שהוא אמיתי וזה הוריד לי אבן מהלב.
נפגשנו בפארק עם 2 חברות שלי, והיו מלא אנשים כמובן. דיברנו ואפילו התנשקנו (נשיקה ראשונה), וחברות שלי אמרו שהוא ילד טוב. כמובן רק ממה שהן ראו, גם אני לא מכירה אותו לגמרי. זה היה ביום חמישי בערב. מודה שהרגשתי בעננים, והייתי מאושרת.
החלטתי לספר לאמא בשישי ואמרתי לה הכל באמת, רק שאנחנו כבר כמה ימים ביחד, ולא יום.
היא פשוט ביקשה שזה לא יפגע לי בלימודים וזהו.
בשבת זה קצת יותר התפוצץ ואבא גילה ובמוצאי שבת הם עשו לי שיחה, והסבירו לי הכל. שבגיל הזה זה 99% לא אמיתי, ושיש מקרים וסיפורים, ושגם אבא שלי היה כזה, והם סומכים עליי אבל פשוט לא רוצים שיקרה משהו, הם לא רוצים שאפגע, ורוצים לשמור עליי הכי טוב שיש. הסברתי אבל שיש גם כאלו שהם טובים, ולא כולם רעים. הם מפחדים שאני אתאהב ואז אהיה עיוורת, ולא אציב לעצמי כבר גבולות, אבל אני חושבת שבגלל שהם יודעים, ובגלל שהם תומכים, ובגלל השיחות שלהם, אני אדע את הגבולות בכל מצב. הוא בנאדם מדהים, עם סיפור חיים קצת קשה, והוא מאוד בוגר. רואים את זה. הוא עבר כמה מקרים שביגרו אותו.
היום קבענו להיפגש בצהריים, רצינו לדבר קצת.. אני מאוד מתלבטת, אני מבולבלת, ואני לא יודעת מה לעשות. אני מבינה שההורים שלי רוצים שיהיה לי טוב, אבל כל אחד טועה, ולומד מהטעות. מצד שני כל כך קשה לי לוותר עליו, כי הוא ממש חמוד ויש לנו חיבור טוב. מה דעתכם ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות