אז זה הסיפור שלי,
התגייסתי בפבואר (לפני חצי שנה), בתפקיד יומיות 8-5 ,במרחק שעה ורבע מהבית.
הגעתי ליחידה מאוד מובחרת עם סיווג מאוד גבוה, המפקד שלי היה אלוף
אבל התפקיד לא היה משמעותי וגם לא התחברתי לחיילים, זאת הייתה יחידה מאוד קטנה עם 10 חיילים הרוב בנות שהן היו מין קבוצה כזאת והן רק בחנו אותי ולא נתנו לי אפילו אופציה להתקרב.
כל החצי שנה הזאת רק בכיתי הייתי בדיכאון שקלתי כמה וכמה פעמים להזיק לעצמי, אני בחורה נורא דיכאונית והצבא הזה לא בדיוק הכניס אותי לפרופורציה נגיד את זה ככה...
אז פניתי לקב''ן, ואחרי תהליך ארוך ומייגע, הוחלט כי סופחתי לר''מ ד' נפשי.
על סעיף ''פוסט טראומה''. מי שלא יודע רמ ד זה גימלים לתקופה של חצי שנה אזרחיים זאת אומרת שאני יכולה לצאת מהארץ ללכת למרפאה רגילה פשוט להיות אזרחית והפז''ם דופק.
אחרי חצי שנה אני אמורה לחזור אליהם עם טופס מעקב מפסיכיאטר אזרחי שכתוב שאני יכולה לחזור לצבא.
אז כאן הבעיה מתחילה, התחלתי לעבוד בעבודה שאני אוהבת, פתאום אני מסתכלת על כל החיילים ואני מתחילה לרחם עליהם שיש להם מפקדים ומסדרים ותורניות וצריכים לקום מוקדם ואין להם כסף והרפואה המסריחה וכן זה נשמע אגואיסטי אבל לא בא לי לחזור לזה בא לי להמשיך לעבוד ולנהל את החיים שלי איך שאני רוצה כי אני לא רואה תועלת בלשרת שנתיים בדבר לא משמעותי ואז להתחיל את החיים האמיתיים .
כי בואו נודה באמת חברים אמיתיים לא מכירים בג'וב של 8-5 ולא מרגישים צבא בדיוק..
אבל מצד אחר אני אומרת שוואלה נתנו לי מתנה חצי שנה גימלים אם אני חוזרת נשאר לי רק שנה ובטח הפרופיל שלי יעלה ל45 נפשי עם קהס גבוה ובטח יתנו לי משהו טוב כמה שעות והבייתה אז אולי בעצם כן שווה לחזור לצבא.
אז מאוד מבולבלת. יש לי אפשרות להתחיל שיחות עם פסיכיאטר שיתן לי המלצה לחזור אבל אני לא יודעת אם זה שווה את הטרחה אם בכל אופן זה ידוע מראש שאני לא אחזור.
מה לעשות אני ממש מבולבלת? תודה לעוזרים! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025