אין לי באמת מישהו לפרוק עליו את כל העול הזה אז חשבתי שאם ארשום את זה פה זה יעזור במעט..אני בת 16 מתמודדת עם אנורקסיה בתת משקל שונאת את עצמי ואת הדמות שבמראה והלוואי שלא הייתי חיה בנוסף לאחר נישואין קשים הכוללים קללות צעקות בכי ושבירה של כלי זכוכית על הרצפה אמא שלי שהמצב הבריאותי שלה לא בשמיים החליטה שהיא רוצה להיפרד ולמצוא יחידת דיור משל עצמה ואני כל כך תומכת בה ובכל צעד שתעשה,חשוב לציין שהיא תמיד הקול שבראש שלי ואכפת לי מאוד מהדעה שלה כי אמא תמיד צודקת..לפעמים היא אומרת לי שהלוואי שהיא יכלה להרוג אותי ולהביא ילדה חדשה,ימח שימך ושיש לי בעיות נפשיות ואני צריכה פסיכולוג או מזל שאני יכולה לברוח לא רק מאבא שלך אלא גם ממך.. והיא אמא נהדרת באמת שכן היא לא מחסירה ממני כלום פשוט לפעמים היא יוצאת מכל שליטה.אני בכלל לא מתקשרת עם אבא שלי למרות שאנחנו באותו הבית כי אני לא מסכימה עם שום דבר שהוא עושה,הוא צורח ,מתווכח ,שפת הדיבור שלו אלימה ואני פשוט לא מסוגלת להסתכל עליו אחרי מה שהוא עשה לאמא שלי. שנת הלימודים מתחילה בקרוב ואני עולה לכיתה יא' אני לא יודעת בכלל איך אני הולכת לעבור את זה מבלי תמיכה ולפעמים כל מה שאני רוצה זה מישהו שיחבק אותי ויגיד שהכל יהיה בסדר בסוף.. תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות