היי אסק פיפול,
אתמול הגעתי למסקנה שאני חסרת רגשות ואגואיסטית בלשון המעטה.
אפרט לכם,אני מתעקשת לקבל את שלי לא משנה באיזה מחיר (ואני מתכוונת לזה.) באותו רגע לא אכפת לי מהרגשות של אחרים,כלום לא רואה שום מעצורים ועד שאני מקבלת את שלי פתאום תוקפים אותי ייסורי מצפון וחרטות.
אני לרגע רואה את עצמי מהצד ואומרת לעצמי איזה מגוחכחת אני נראית.
אני אתעקש ואתערב אפילו על שטות,אפילו שאני יודעת שאני לא צודקת אני עדיין אמשיך לעמוד על שלי (תארו לכם איך אני נראית מהצד) להתערב על משהו כלכך שולי..
אני שמה את האינטרסים שלי בגבעה ולא אכפת לי מה,זה יותר חשוב לי מאשר הבנאדם הכי קרוב אלי .. דווקא בסוף תוקפים אותי חרטות,דאגות,פתאום נראה לי שאני יהפוך את העולם בשביל הבנאדם הזה למרות כל הרצונות שלי..אבל מה? ההרגשה הזאת זמנית והכל שוב חוזר
אגואיזם ועוד פעם אגואיזם.
אני תמיד רוצה לקבל את הכי טוב,הכי יפה,הכי אכותי,רק אני ואני.
והכי ארוני שאני רגישה בטרוף ובכל מקרה מקדישה לרצונות שלי יותר חשיבות למרות שאני פוגעת באנשים על הדרך..
זה קטע כלכך דפוק בי,אני מודעת לזה ולא שום דבר בנידון.
יש דרך לפתוח עיניים ולהתחשב באחרים ולא רק בעצמי? תגידו לי שאני לא מקרה אבוד :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות