כבר הרבה שנים אני מרגיש ככה.
שומדבר לא מרגש אותי. לא מלהיב אותי. לא משמח אותי. לא מזיז אותי.
אני לא מפחד מכלום, לא נלחץ מכלום ושומדבר לא חשוב לי כ"כ
אני לא אוהב אף אחד. אני לא מרגיש שומדבר. רוב הזמן הראש שליי דיי ריק.
לא ממש יזיז לי אם פתאום מישהו שאני מכיר ימות או אני ימות.
בן דודי הפך לאבא לפני שבוע ונולדה לו בת וזה ממש לא עניין אותי ולא ריגש אותי.
אני יוצא עם חברים ואני לא כ"כ נהנה. אולי זה יותר טוב לי מלשבת בבית כי זה מסיח את דעתי אבל אני לא מוצא בזה כלום.
הרבה זמן שלא קיימתי יחסי מין, כי גם אם איפשהו אני נמשך לבחורות, פשוט לא כ"כ בא לי. לא מתחשק לי להתחיל עם אף אחת וגם לא ללכת לזונה.
זה יכול להראות שאיפשהו מהצד יש לי חיים נחמדים.
יש לי בת זוג, חברים טובים, משפחה סבבה, בית סבבה, עבודה לא רעה, כיוון טוב ללימודים ואני לא אתבייש להגיד שאני נראה טוב ולא מעט חושבות ככה. אבל לא אכפת לי משומדבר.
לא אכפת לי שיבוא המוות יום אחד. לא מזיז לי כשפתאום אני קורא על איזה אסון בחדשות.
אני מרגיש שאני קיים ולא באמת חיי.
פסיכולוגים לא עזרו. וגם לא פסיכיאטרים. ניסו לגלות אולי היה לי איזה אירוע טראומתי בעבר שגרם לזה ולא מצאו כלום. הציעו לי כל מיניי כדורים. ולא הסכמתי לקחת.
השורה התחתונה היא. שאיפשהו אני מרגיש כאילו אני כבר מת מבפנים וסתם יש לי דופק. אין לי רגשות ואין לי מחשבות ואני לא יודע מה לעשות ואשמח לשמוע ממכם מה הייתם ממליצים לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025