לפני כשנה וחצי כשאני ובן זוגי היינו ביחד כחצי שנה גיליתי שיחות שלו עם מישהי אחרת שהוא ניסה להתחיל איתה בזמן שהוא היה איתי (הוא פלרטט איתה כחודשיים מאחורי הגב שלי) ועוד שיחות ארוכות עם האקסית שבהן הוא אמר לה משהו אינטימי שמאוד מאוד פגע בי כשראיתי.
אחרי שגיליתי סיפרתי לו על כך והוא הכחיש, עד שלבסוף הראתי לו שיש לי הוכחות והוא נאלץ להודות.
עברו הרבה מים בנהר מאז, הוא חסם את האקסית והבחורה השניה בכל מקום אפשרי. ודיברנו על זה עשרות פעמים והבהרנו דברים. באותה תקופה הייתי ממש מסנוורת ממנו בסופו של דבר הדברים התגלגלו לכך שנתתי לו עוד צ'אנס.
במהלך השנה האחרונה אני יודעת שהוא כן היה נאמן לי, והעלתי את הנושא כמה וכמה פעמים ודיברנו על זה והוא אמר שבאותה תקופה הוא חשב שאני לא נאמנה לו. כמובן שהבהרתי לו שזה לא תירוץ מספיק טוב והוא הבין והודה שהוא היה מטומטם ועשה טעות.
היתה לנו שיחה כנה לא מזמן שבה הוא הודה שבחצי שנה הראשונה שהיינו ביחד הוא עדיין חשב על האקסית.
אני יודעת שדברים השתנו מאז, אנחנו גרים ביחד והוא אוהב אותי ומתייחס אלי גם בצורה שונה, אבל אני לא יכולה.
אני לא יכולה לאהוב אותו מבלי שיהיה לי בור בלב, ואני לא יכולה להזכר ברגעים יפים שהיו לנו מבלי לראות את כל הלכלוך כל פעם מחדש. אני חושבת מידי פעם על הגהנום שעברתי וכמה פעמים בכיתי בגללו בהתחלה ובא לי לקחת את הרגליים וללכת, דווקא עכשיו כשהכל יציב וכשאני יודעת שהוא אוהב אותי, כי רק שכבר דעך לי הכאוס של הרגשות הבנתי שהוא לא ראוי לאהבה שלי, אבל מצד שני אני לא רואה את עצמי נפרדת ממנו.
קשה לי להכיל בתוכי את כל הזכרונות האלו מלווים בלכלוך ולא להגעל ממנו לפעמים כשהיד שלו מלטפת אותי ואז אני נזכרת שבכלל לא הייתי אמורה להיות שם לולא גיליתי את השקרים שלו.
אני אוהבת אותו אבל יש בי חלק שלעולם ישנא אותו על כל מה שהוא עשה ואני לא יודעת איך לחיות עם החלק הזה.
כל עצה תתקבל בברכה,
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות