היי כולם
הכרתי חברה חדשה לפני שנתיים . היינו דבוקות אחד עם השנייה. לאט לאט מתברר לי שילדים שלנו לא מסתדרים. היא התחילה לבקש המון עזרה והיתי עוזרת אבל הרגשתי ניצול והרגשתי להחזיר לה כל דבר פי 100.
התחלתי לאט למתן את הפגישות היום יומי אפילו בסמסים. הסתכסכה עם אחותה לפני שישה חודשים וקובעת לי לא להפגש איתה זרמתי. עד שיום אחד זורקת לי החברה השלישית הזמינה אותי בגלל שאחותה ביקשה כדי לעשות לי דווקה. כאילו אל תלכי לבקר זו או זאת.
חנקה אותי מלהיות חופשיה מלעשות חברות חדשות מללכת למי שבא לי. הכל היה בפחד בלחץ. חסוחלילה אם אני נוסעת או קובעת משהו ולא מזמינה אותה.
דיברתי איתה ואמרתי הכל מה שאני מרגישה ושתבוא לקראתי שתבין באיזה מצב אני. זילזלה וצחקה עם בעלה על כל מה שאמרתי שאני הוזה ואני לא אמיתית להגיד כל זה לפני. עשיתי טעות וגלשתי עם הכעס לאחותה ומודה שהלשון שלי לא היה לה עצמות. הכל שפחתי ואני מצטערת על כך. אנחנו לא חברות כבר שבוע ואני מרגישה משוחררת מכל זה אבל בצד שני רע לי שאמרתי דברים לאחותה שלא היתי צריכה. הם חזרו להיות יותר בקשר והקשר התחזק בניהם עוד יותר. לא היתה לי כוונה להפריד בניהם אלה לרוקן את הרוע שאני שמרתי בבטן.
אני שואלת מה הייתם עושות במקומי
למה אני מרגישה עצובה וכואב
מה עלי לי לעשות
איזה גישה לקחת מעכשו כדי להתקדם בחיים
תודה לעונות מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות