קשה לי עם ההורים שלי, מה לעשות כבר?

אני לא מסוגלת יותר לגור יחד עם ההורים שלי או להיות לידם, כל הזמן הם מצפים ממני לדברים וסתם מזלזלים בי. (בפרט אבא שלי)
אם אני אומרת לו שהוא כל הזמן מזלזל בי וצוחק עליי הוא מאשים אותי בכך שאי אפשר לצחוק איתי ואני לוקחת הכל קשה. אבל מה לעשות שהורים אחרים תומכים בילדים שלהם ושלי לא? גם אם אני יודעת שהוא צוחק איתי, אני עדיין רוצה תמיכה ואמונה!
דוגמא אחת היא עניין הנהיגה, אני לומדת נהיגה וכל פעם כשדיברתי על זה או התלהבתי שאני משתפרת ועוד מעט יהיה לי רישיון הוא היה אומר לי שגם ככה אני אעבור רק טסט שביעי. השבוע נכשלתי בטסט ראשון וממש אין לי חשק לספר על זה לאבא שלי כי אני יודעת שהוא רק יירד עליי, וגם אם זה בצחוק זה פוגע בי.
בהתחלה חשבתי שלא נורא, אני פשוט לא אערב אותו בחיים שלי (וגם את אמא אבל היא פחות הבעיה) הופעתי בכל מיני הצגות ולא הזמנתי אותם כי גם בהצגות אבא שלי תמיד היה אומר לי שיש לי תפקידים של עץ ושאלה הצגות טיפשיות, וגם לטקס סיום תיכון לא אמרתי להורים שלי לבוא. שוב, אני מכירה את התגובות שלהם, פשוט לא כיף לי להיות לידם, אני מרגישה שהם מכניסים אותי למתח וכעס ואני הרבה יותר רגועה ומשוחררת כשהם לא לידי.
הבעיה התחילה כשפתאום אבא שלי "נעלב" מזה שכל ההורים באו לטקס סיום ולהצגות ורק הם לא. זה מאוד הרגיז אותי שהוא נעלב כי לא הזמנתי אותו בגלל היחס הלא רציני שלו אליי.
הוא גם צועק עליי הרבה פעמים ומכנה אותי בכינויים כמו מפגרת ופוסטמה. אני יודעת שזה בגלל להט הויכוח, אבל עשרות פעמים ביקשתי ממנו שלא יצעק עליי ושלא יקרא לי בשמות כאלה כי זה לא נעים לי, ואני תמיד בוכה אחרי שהוא צועק עליי ואני לא מבינה למה הוא עושה לי דווקא.
יש עוד כ"כ הרבה דוגמאות, אני באמת לא מרגישה בנוח איתם, אני רק רוצה לברוח מהבית. בעוד שבועיים אני הולכת להתגייס ובתפקיד שלי אני יוצאת כל שישי הביתה (אני רוצה לבקש להישאר גם בשבתות בדירה הצבאית), אבל אני מניחה שזה לא תמיד יתאפשר ואני גם חושבת על העתיד, אני הרי לא אוכל למחוק את ההורים שלי ואני אצטרך לבוא אליהם ולדבר איתם בטלפון.
אני יודעת שהשאלה שלי נשמעת מאוד ילדותית ומאוד גיל ההתברות בקטע של "אני שונאת את ההורים שלי", אבל אני כותבת ממצוקה אמיתית, באמת קשה לי איתם ואני מוצאת את עצמי בוכה אחרי שיחות איתם.
זה רע? מה אני אמורה לעשות? (כשדיברתי עם אבא שלי על הרגשות שלי הוא רק כעס עוד יותר, כי בעיניו אסור לצעוק על הורים ואסור כנראה לדבר איתם בנימה כזאת ולהאשים אותם)