למה? למה העובדה שאני בן אדם שקט שאין לו יותר מדי מה להגיד כלכך פוגעת בחיים שלי?
אני לא חסר ביטחון, אני (בלי להשוויץ) נראה טוב, אני מתייחס יפה לאנשים, אני לא טיפש, אני אכפתי.
ולכל הצניעות הזו, אני יכול להוסיף עוד הרבה דברים טובים על עצמי.
אבל כל זה כנראה שווה לחרא - אם אתה לא יודע לדבר.
אנשים מתקשים להתחבר אליי, רואים אותי קצת כמוזר, אני מישהו שאפשר לבקש ממנו טובות בנושאים מסויימים, אבל זה אף פעם לא הדדי.
אני פשוט לא כיפי בשבילם, אני שקט ומשעמם, להיות סגור איתי בחדר זה סיוט.
21 שנה ועדיין לא זכיתי לנשק בחורה.
ולא שלא ניסיתי, יצאתי לדייטים, כנראה שהייתי משעמם והורדתי להן את כל הציפיות.
איזה עונש קיבלתי.
כן, זה עונש.
אני כבר כמה שנים מנסה לשנות את זה, ולא יכול.
אי אפשר ללמוד ״על מה לדבר עם אנשים״.
כמו שאמרתי, אני לא חסר ביטחון, כשיש לי מה לומר אני אומר.
הבעיה היא שכמעט אף פעם אין לי מה לומר.
אתם יודעים מה מעצבן אותי? שאני רואה עוד אנשים שקטים בעולם, והשקט שלהם גורם לאנשים להסתקרן ולרצות להכיר אותם.
אבל אצלי זה בדיוק הפוך השקט שלי מרחיק אנשים ומבאס להם תצורה.
נמאס לי כבר מהבדידות הזאת.
נמאס לי לרדוף אחרי אנשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות