חסרת ביטחון עצמי יש לי מודעות עצמית ואני יודעת שאני לא יפה...איך להתמודד עם הכל?

אני חסרת ״ביטחון עצמי״. את המושג הזה שמתי במרכאות מכיוון ואין לו משמעות אמיתית. ביטחון עצמי זה מושג חסר פשר, שהומצא ע״י אנשים עצלנים שרצו לפשט בשתי מילים את הטבע האנושי של האדם. כל אחד נולד לחיים אחרים, ומתנהל בהם בהתאם לתנאים הקיימים. יש דברים ואופציות שאדם מסוים יוכל לעשות, ואדם אחר לא. כל אחד מקבל את הכלים איתם הוא חיי: מראה, שכל, שפה, תרבות, גנטיקה, כסף, מזון, חברה וכו׳, תנאים ואמצעים שיקבעו האם יהיה מאושר או יסבול בחייו. אדם שיש לו מעיל, יכול לשהות באזור קר. אדם עירום לא. הוא ימות מקור. בחורה שעומדת בנורמות, חלקה, רזה, בעלת גוון עור אחיד, עור בריא, פרופורציות נכונות, יכולה ללכת לים. אין לה במה להתבייש, היא עומדת בנורמת הנשיות. בחורה שלא עומדת בתנאים האלו, שהנשיות שלה לקויה, לא יכולה ללכת לים. היא תמות מבושה. נמאס לי מהצביעות האנושית. אני בחורה לא יפה, ככה נולדתי, ואני חיה בהתאם. לא הלכתי לים/בריכה כבר למעלה מ6 שנים, מאז שהבעיות ההורמנליות שקיבלתי בירושה והגנטיקה הלקויה שלי באו לידי ביטוי כשהתבגרתי. אני לא נשית. יש לי שיעור יתר. ופיגמנטציה. וקול נמוך. וחזה קטן. וסנטר גברי. ואקנה. ואני מקריחה באזור המצח. וכנראה שמלבד כל הפגמים החיצוניים, החומריים, אלו שאפשר לראות ולהכיר בהם, אני משדרת משהו ביולוגי, תת הכרתי, בסגנון פורמונים שמצביעים על הנשיות הקלוקלת שבי ומסמנים לגברים להתרחק. אני לא יוצאת ולא הולכת עם בגדים קצרים. לא מסוגלת שאף אחד יראה אותי בהלבשה תחתונה, בטח שלא עירומה. בחיים לא תהיה לי זוגיות כי אני מבינה נורמות, וזה שאני מכוערת לא משנה את העובדה שאני לא נמשכת למכוערים. אני לא אתפשר, פשוט כי בזה טעם. אז אני אהיה עם בחור לא מושך, כזה שיתפשר עליי, ושנינו נסבול ביחד? יש לי מספיק בעיות לבדי. לא צריכה עוד. אז כבר הבנתם שזוגיות וילדים לא תהיה, חברים גם מעולם לא היו, קריירה/עבודה/כל מסגרת חברתית/לימודית שהיא מכילה אנשים, סביר להניח שרובם נורמטיביים. אני ארצה להיות כמוהם, להתקדם ולחוות ולהגשים מטרות, אבל זה לא יעבוד. יש לי מכסת אושר מסוימת בהתאם לחיים שנגזרו עליי, מיציתי מה שאני יכולה. זה עלוב אני יודעת. אבל אין מה לעשות. זה מה יש. ככה הטבע/אלוהים (עוד לא החלטתי) ברא אותי ואני צריכה להסתדר. להתרגל לסבל. כי התרופות ההורמונליות, הגלולות, המשחות, הטיפולים, המכשירים, הלייזר, הויטמנים, המסכות, הסבונים, הקרמים, התזונה, התורים לנטורופת, לגניקולוג, לאנדוקרינילוג, לאורתופד, לרופאי העור...כשלו כבר ממזמן. המום בנשיות שלי חזק יותר מכל טיפול מלאכותי/טבעי שניסיתי. אני לא אתאבד כי זה מעשה פתטי, הטאבו סביב בחירתו האישית של האדם במוות חי וקיים, כנראה שזה לא יעבוד ואז יאשפזו אותי באיזה חור שרק יגביר את הסבל. וזה מעשה שגוי.
אני פשוט אמשיך לחיות את החיים שנגזרו עליי, אחייך מבחוץ ואבכה מבפנים, כי ככה זה. אמפתיה הולכת למסכנים החינניים, לא למסכנים המקולקלים. תודה