היי
אני ממש מצטער אם זה הולך לפגוע במישהו או שזה ייגרום לכם לשנוא אותי. אבל אני חייב לפרוק את זה ולשתף מישהו ולבקש עצה או כל עזרה כזאת או אחרת.
מאז שאני זוכר את עצמי - תמיד הייתי נהנה מסבל של אחרים. אני כל היום באינטרנת וממש שמח ברגע שאני שומע על איזה תאונת דרכים קטלנית, אסון, רצח, יירי, דקירה, שריפה ענקית או כל מקרה מוות כזה או אחר.
ברגע שיש איזו תקרית כזאת או אחרת בחדשות אני יש בודק כמה יש נפגעים ומתים והמצב רוח שלי נמדד לפי כמה מהם מתו.
אני אוהב במיוחד לשמוע סיפורים על אנשים שבאמת אבל באמת החיים שלהם היו טובים ומוצלחים ופתאום נפל עלייהם אסון גדול ואני מבין שהם אכלו אותה לכל החיים.
יש לי כל מיני אילוצים רפואיים כאלו ואחרים שבגללם אני חייב לבוא לבית חולים לפחות פעם בשבוע ותוך כדי זה אני רואה את כל הסבל שהולך שם. חולי סרטן, נפגעים. מתים. אנשים סובלים מכאב על כיסאות גלגלים.
אני באמת באמת נהנה מהסביבה של הבית חולים. אולי כי איפשהו זה מזכיר לי את הסוף. זה מזכיר לי שבסוף כולם מתים ואף אחד לא ימליח לברוח מזה. וככל שהבנאדם יינסה להכחיש ולברוח מזה בסוף זה ייתפוס אותו הוא ייקבל בומבה.
איפשה עמוק בפנים אני באמת הייתי רוצה שכל האנושות הזאת תיכחד ותחדול מלהתקיים. אני לא חושב שיש לה את הזכות להתרבות ולהתקיים והיא צריכה להפסיק להתקיים.
אם הייתי לי משאלה אחת בעולם, הייתי מבקש שבני האדם לא יצליחו להתרבות יותר ואז לאט לאט האנושות הייתה ניכחדת עד אחרון האחרונים שלה.
בחיי היום יום. אני בנאדם נורא נחמד. אני אדיב מאוד. אני מחוייך ועוזר לכולם.
בנוסף לכל זה אני חייב לציין שאני לא איזה פסיכופט. אני לא פושע, בחיים לא עשיתי שום עבירה. אני בא מבית טוב ויש לי לא מעט חברים ואנשים שאוהבים אותי. אני נמצא בזוגיות. אני לומד. אני מתאמן אני עושה הרבה דברים בחיים.
השאלה שלי היא בעצם : האם לדעתכם זה נורמלי שאני מרגיש ככה?
ואם לא, אז מה אני צריך לעשות לגבי זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות