תברח מהבית
נולדתי למשפחה דתית . עד גיל 14 עשיתי כל מה שאמרו לי (כל הקטע של הדת ) למשל שהיה קטע שצריך להתפלל פשוט עשיתי את זה ולא הרגשתי כלום . כאילו אמרתי אמן על משהו שלא באמת האמנתי אבל עשיתי את זה כי ככה צריך . מנקודת המבט שלי הרגשתי די משוגע או לא בסדר צריך לטפל בי למה אני לא מאמין אבל לא יצא לי לדבר עם אף אחד כי בכל זאת ההורים שלי וכל הסביבה שלי לוחצת ולוחצת וגורמת להיראות משוגע יותר ויותר . הרגע שאני מחוץ לבית או מחוץ לסביבה שמודעת לקיומי או אפילו רגע לבד פשוט חופשי . ככל שעובר הרגשתי סבל ועוד סבל . הרגשתי מבויש והרגשתי שאני לא נורמלי ורציתי לא להיות יותר הרגשתי חלש . לא היה לי אומץ וגם הייתי מסוגר לדבר על זה ואם ניסיתי להעלות את זה הבנתי שההורים שלי לא מוכנים להקשיב וזה הוכח . אז הרגשתי שאין לי עתיד ומה שווה לי החיים בהתחלה חתכתי את עצמי בכוונה וחיפשתי כל דבר שאוכל לא להיות יותר רק מלהתאמץ משהו שיגמור אותי הרגיש לי איזה משהו ואז יצאתי מהשירותים וחייכתי להורים שלי כאילו הכל בסדר ככה זה המשיך במשך 3 שנים . עשיתי הכל גם פעילות גופנית וזה לא עזר . ולאט לאט הבנתי שהבעיה בי זה לא אני .ניסיתי לדבר עם ההורים שלי לגבי זה שוב אבל הם כל פעם גורמים לי להרגיש שאני לא בסדר כאילו מה זה שהבן שלנו מדבר על חזרה בשאלה ? אתה חולה ? יש לך בעיה ? וככה כל הזמן אבל ככל שעובר הזמן אני מבין כמה שזה קיצוני והתגובה שלהם כבר לא משפיעה עליי אבל אני לא יודע איך להמשיך הלאה . כאילו איך לגרום להם להבין שאני לא רוצה להיות דתי אבל אני לא רוצה לנתק איתם קשר . אני מרגיש מגוחך אבל זה פשוט צריכים להבין שהדת רק גרמה לי נזק . מבחינתי אני נולדתי למימד אחד שיש רק דת וכל מה שיוצא ממנו יש לו בעיה . זה נורא לומר פשוט תברח מהבית או תנסה לדבר איתם זה לא כל כך קל . אני לא פירטתי את כל הפרטים כי זה פשוט לא רלוונטי מה שרלוונטי זה שאני לא מסוגל להמשיך ככה כי אני כבר לא הילד הטיפש המשוגע והתמים חקרתי על המימד האחר שהם לא דתיים ורק הבנתי שזה לא רע וזה לא מחלה והכל שקר שהסביבה יצרה . אז מה לעשות ?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025